“אלה מאיתנו שכותבים ולומדים היסטוריה רגילים לקירוביה ולדו־משמעויותיה. זו הסיבה שאיננו מקבלים כפשוטם את הדיווחים הרביעיים־ביד של איכרים מפוחדים ואנאלפביתים הטוענים שראו נסים או שחוו מפגשים עם משיחים, נביאים וגואלים שהיו, כמוהם, בני אדם בלבד. וזו גם הסיבה שלעולם לא ניכנע להכתבה מצד מי שמפגינים אמונה פנאטית בוודאות ובגילוי.”

British and American author and journalist

כריסטופר אריק היצ'נס היה סופר ועיתונאי בריטי-אמריקאי. הוא היה אינטלקטואל ציבורי של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, ונודע כעורך טור וכדובר, וגם כאחד מ״ארבעת הפרשים״ של האתאיזם החדש. הוא התפרסם בכתיבה חדה ומתנצחת, ובמיוחד בעקרון המיוחס לו שלפיו טענה שאין לה ראיות אינה מחייבת קבלה. האמירה הזו, שמכונה לעיתים ״סכין היצ'נס״, מצוטטת בפילוסופיה ובמשפט ומבטאת את הגישה הראייתית שאפיינה את עבודתו.