“יש, אחרי ככלות הכול, אתאיסטים שאומרים כי היו רוצים שהאגדה תהיה אמת, אך אינם מסוגלים להשהות את אי-האמון הנדרש, או שוויתרו על האמונה רק בלב כבד. על כך אני משיב: מי היה רוצה שתתקיים עריצות שמימית קבועה ובלתי ניתנת לשינוי, שתכפיף אותנו למעקב מתמיד ותוכל להרשיע אותנו בפשעי מחשבה, ושיראה בנו את רכושו הפרטי גם לאחר מותנו? כמה שמחים עלינו להיות, לנוכח המחשבה שאין ולו שמץ של ראיה מכובדת התומכת בהשערה מחרידה שכזאת.”

British and American author and journalist

כריסטופר אריק היצ'נס היה סופר ועיתונאי בריטי-אמריקאי. הוא היה אינטלקטואל ציבורי של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21, ונודע כעורך טור וכדובר, וגם כאחד מ״ארבעת הפרשים״ של האתאיזם החדש. הוא התפרסם בכתיבה חדה ומתנצחת, ובמיוחד בעקרון המיוחס לו שלפיו טענה שאין לה ראיות אינה מחייבת קבלה. האמירה הזו, שמכונה לעיתים ״סכין היצ'נס״, מצוטטת בפילוסופיה ובמשפט ומבטאת את הגישה הראייתית שאפיינה את עבודתו.