“אני מוצא משהו דוחה ברעיון של גאולה באמצעות תיווך. לא הייתי משליך את חטאיי האינספור על שעיר לעזאזל ומצפה שהם יעברו ממני; ובצדק אנו לועגים לחברות הברבריות הנוהגות באי־נעימות זו בצורתה המילולית. ממילא אין כל ערך מוסרי במחווה התיווכית. כפי שהעיר תומאס פיין, אפשר, אם תרצה, לשאת בחובו של אדם אחר, או אפילו להיכנס במקומו לכלא. זה יהיה מעשה של הקרבה עצמית. אבל אין אפשרות ליטול על עצמך את פשעיו הממשיים כאילו היו שלך; ראשית, לא אתה ביצעת אותם ואולי היית מעדיף למות מאשר לעשות זאת; ושנית, מעשה בלתי אפשרי זה היה שולל ממנו את האחריות האישית. לכן כל המנגנון של מחילה וסליחה נראה לי בלתי מוסרי בעליל, בעוד שמושג האמת המתגלה מדרדר את מושג התבונה החופשית בכך שהוא כביכול משחרר אותנו מן המשימה הקשה של גיבוש העקרונות האתיים בעצמנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←