“באורח בלתי מוסבר אנו לבדלעד, לבד לעד, וזה נועד להיותכך, זה מעולם לא נועדלהיות אחרת – וכאשר מאבק המוותמתחיל, הדבר האחרון שאני רוצה לראותהוא טבעת של פני אדםמרחפות מעליי – מוטב רק ידידיי הישנים,קירות העצמי שלי,שיהיו שם רק הם.הייתי לבד אך לעיתים רחוקותבודד.הרוויתי את צמאוני בבאר של עצמי והיין ההוא היה טוב, הטוב ביותר שהיה לי אי פעם, והלילה יושב ומביט אל תוך החושך אני מבין סוף סוף את החושך ואת האור וכל מה שביניהם. שקט הנפש והלב מגיע כאשר אנו מקבלים את מה שיש: משנולדנו אל החיים המוזרים האלה עלינו לקבל את ההימור המבוזבז של ימינו ולמצוא מעט סיפוק בהנאה של להותיר את הכול מאחור. אל תבכו עליי. אל תתאבלו עליי. קראו את מה שכתבתי ואז שכחו את הכול. שתו מן הבאר של עצמכם והתחילו מחדש. נפש ולב”
המקור באנגלית: קרא את המקור ←
שיתוף ושמירה
משמעות
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מתי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
למי זה נאמר
מידע נוסף לא זמין עדיין.
הקשר היסטורי
מידע נוסף לא זמין עדיין.
מקור
מידע נוסף לא זמין עדיין.
האם זה באמת מה שנאמר?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
ידעתם?
מידע נוסף לא זמין עדיין.
על צ'ארלס בוקובסקי
צ'ארלס בוקובסקי (1920–1994) היה שיראי, סופר וסופר סיפורים קצרים אמריקאי, ידוע בזכות תיאורי החיים העירוניים והמעמד העובדים שלו, חריפים ומתוחכמים. יצירתו הפורה כוללת ספרי שירה כגון אהבה היא כלב מגעול ו-שירי הלילה האחרון של העולם, וכן רומנים כמו דואר ו-נשים. יצירתו זכתה לתנועת מעריצים נלהבת וממשיכה להשפיע על סופרים ומוזיקאים מודרניים.
עוד מאת צ'ארלס בוקובסקי (353 ציטוטים) ←