“אחרי ארוחת הערב או ארוחת הצהריים או מה שזה לא היה — עם הלילה המטורף שלי שנמשך 12 שעות כבר לא הייתי בטוח מה זה מה — אמרתי, תראי, מותק, אני מצטער, אבל את לא מבינה שהעבודה הזאת משגעת אותי? תראי, בואי נוותר על זה. בואי פשוט נרבוץ ונעשה אהבה ונצא לטיולים ונדבר קצת. בואי נלך לגן החיות. בואי נסתכל על חיות. בואי ניסע לשם ונביט באוקיינוס. זה רק 45 דקות. בואי נשחק במשחקים בארקיידים. בואי נלך למרוצים, למוזיאון האמנות, לקרבות האגרוף. בואי שיהיו לנו חברים. בואי נצחק. החיים האלה, כמו החיים של כולם: הם הורגים אותנו.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←