“ג'ם הביט בה במבט מלא כמיהה. "האם את מוכרחה ללכת? קיוויתי למדי שתישארי ותהיי מלאכית משרתת, אבל אם את מוכרחה ללכת, את מוכרחה." "אני אשאר," אמר ויל במקצת ברוגז, והשליך את עצמו אל כורסת היד שטסה זה עתה קמה ממנה. "אני יכול לשרת באופן מלאכי." "לא ממש משכנע. ואתה גם לא נעים לעין כמו טסה," אמר ג'ם, ועצם את עיניו כשהישען לאחור על הכרית. "חוצפה. רבים שהביטו בי השוו זאת להביט בזוהר השמש." ג'ם עדיין עצם את עיניו. "אם הם מתכוונים שזה גורם לך כאב ראש, הם לא טועים.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←