“אמרתי לך קודם, ג'ם, שלא תעזוב אותי," אמר ויל, כשידו המדממת על ניצב הפגיון. "ואתה עדיין איתי. כשאני נושם, אני אחשוב עליך, כי בלעדיך הייתי מת לפני שנים. כשאני מתעורר וכשאני ישן, כשאני מרים את ידי כדי להגן על עצמי או כשאני שוכב למות, אתה תהיה איתי. אתה אומר שאנחנו נולדים מחדש. אני אומר שיש נהר שמפריד בין המתים לחיים. מה שאני כן יודע הוא שאם נולדנו מחדש, אפגוש אותך בחיים אחרים; אם יש נהר, אתה תחכה לי על הגדות עד שאבוא אליך, כדי שנחצה יחד." ויל נשם נשימה עמוקה ושחרר את הסכין. הוא משך את ידו לאחור. החתך בכף ידו כבר החלים — תוצאה של ששת האיראטזים על עורו. "אתה שומע את זה, ג'יימס קארסטיירס? אנחנו קשורים, אתה ואני, מעבר לתהום המוות, מטה דרך כל הדורות שיבואו. לנצח." הוא קם על רגליו והביט למטה אל הסכין. הסכין הייתה של ג'ם, הדם היה שלו. פיסת האדמה הזאת, אם אי פעם יצליח למצוא אותה שוב, אם יחיה כדי לנסות, תהיה שלהם. הוא הסתובב כדי ללכת אל באליוס, לעבר ויילס וטסה. הוא לא הביט לאחור.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←