“הוא הבהיר לי היטב שהוא לא רוצה אותי כאן,” אמרה לבסוף. “שהישארותי במכון אינה המזל הטוב שחשבתי שהיא. לא בעיניו.” “ואחרי שרק עכשיו סיימתי להסביר לך למה כדאי לך לראות בו משפחה,” אמר ג'ם, במידה מסוימת של צער. “לא פלא שנראית כאילו זה עתה סיפרתי לך שמשהו נורא קרה.” “אני מצטערת,” לחשה טסה. “אל תהיי. זה ויל שצריך להצטער.” עיניו של ג'ם האפילו. “נזרוק אותו לרחובות,” הכריז. “אני מבטיח לך שעד הבוקר הוא ייעלם.” טסה נבהלה והתיישבה זקופה. “אוי — לא, אתה לא יכול להתכוון לזה─” הוא חייך. “כמובן שאני לא מתכוון לזה. אבל הרגשת טוב יותר לרגע, נכון?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←