“קלארי סגרה את עיניה. לא אמרה "לא" למלאך, לא משנה מה היה בכוונתו. הלב שלה דפק בחוזקה, והיא צפה במחשכה מאחורי העפעפיים, מנסה בחזקה לא לחשוב על ג'ייס. אבל פניו הופיעו על המסך הריק של העפעפיים הסגורות – לא מחייך אליה, אלא מביט בצד, והיא ראתה את הצלקת בטמפר שלו, את הקימור הלא אחיד בפינת פיו, ואת הקו הכסוף על גרונו שבו סיימון נגע – כל הסימנים והפגמים שהיוו את האדם שהיא אוהבת ביותר בעולם. ג'ייס. אור בוהק הפך את ראייתה לאדום, והיא נפל על החול, תוהה אם היא תתעלף – או אולי מתה – אבל היא לא רצתה למות, לא עכשיו כשאפשר לראות את פני ג'ייס כל כך ברור. היא כמעט שמעה את קולו קורא את שמה, כמו לחישה ברנוויק'ס, שוב ושוב. קלארי. קלארי. קלארי. "קלארי," אמר ג'ייס. "תפתחי את העיניים."”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←