“אפשר לספר לך עובדה מדעית משעממת? היא לחשה. אני בטוחה שלא למדת אותה בשיעור היסטוריה של ציידי הצללים. אם אתה מנסה להסיח את דעתי מלדבר על הרגשות שלי, אתה לא ממש עדין בעניין. הוא נגע בפניה. אתה יודע שאני נואם. זה בסדר. אתה לא חייב להשיב לי בנאום. פשוט תגיד לי שאתה אוהב אותי, אני לא מנסה להסיח את דעתך. היא הרימה את ידה וניערה את האצבעות. יש מאה טריליון תאים בגוף האדם, היא אמרה. וכל תא ותא בגוף שלי אוהב אותך. אנחנו משילים תאים, ומגדלים חדשים, והתאים החדשים שלי אוהבים אותך יותר מהישנים, ולכן אני אוהבת אותך יותר בכל יום משהייתי אוהבת אותך קודם. זה מדע. וכשאני אמות וישרפו את גופי ואהפוך לאפר שיתערבב באוויר, ויהיה חלק מהאדמה ומהעצים ומהכוכבים, כל מי שינשום אוויר או יראה את הפרחים שצומחים מן האדמה או יישא את עיניו אל הכוכבים יזכור אותך ויאהב אותך, כי אני אוהבת אותך עד כדי כך, היא חייכה. איך היה הנאום הזה?”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←