“ההשקפה שיש לי על העולם כיום היא לבטח הרבה יותר שלווה ביחס לאופן שבו ראיתי את העולם בנעוריי הסוערים. אותו 'אני' מרדן שבצעירותי האמנתי שהוא עצמאי לחלוטין וחופשי לגמרי, מזהה את עצמו, בסופו של דבר, רק כאדווה ברשת של רשתות. כשאני חושב על עצמי כרצף של אירועים, אני פחות מוטרד מעצמי, ושמח יותר עם מי שאני. אני גם פחות פוחד ממוות.”