“ערכו של המיתוס הוא בכך שהוא לוקח את כל הדברים שאנו מכירים ומשיב להם את המשמעות העשירה שהוסתרה על ידי ״מעטה ההיכרות״. הילד נהנה מבשרו הקר, שאחרת היה משעמם בעיניו, בכך שהוא מעמיד פנים שהוא בופלו, שזה עתה ניצוד בקשתו ובחציו שלו. והילד חכם. הבשר האמיתי חוזר אליו טעים יותר משהיה, משום שניטבל בסיפור… בהכניסנו לחם, זהב, סוס, תפוח, או אפילו את הדרכים עצמן אל תוך מיתוס, איננו נסוגים מן המציאות: אנו מגלים אותה מחדש.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←