“האדם שמסתפק בלהיות רק עצמו, ולפיכך הוא פחות עצמי, נתון בכלא. עיניי שלי אינן מספיקות לי; אראה דרך עיניהם של אחרים. המציאות, אפילו כשהיא נראית דרך עיניהם של רבים, אינה מספיקה. אראה מה אחרים המציאו. אפילו עיניה של האנושות כולה אינן מספיקות. אני מצר על כך שהבהמות אינן יכולות לכתוב ספרים. בשמחה רבה הייתי לומד איזו חזות מציגים הדברים לעיני עכבר או דבורה; ובשמחה רבה עוד יותר הייתי קולט את העולם הריחני, העמוס בכל המידע והרגש שהוא נושא עבור כלב. החוויה הספרותית מרפאה את הפצע, מבלי לערער את זכות היתר של הייחודיות... בקריאת ספרות גדולה אני נעשה אלף בני אדם ואף על פי כן נשאר עצמי. כמו שמי הלילה בשיר היווני, אני רואה באלף עיניים, אך עדיין אני הוא הרואה. כאן, כשם שבפולחן, באהבה, במעשה המוסרי, ובידיעה, אני חורג מעצמי; ולעולם אינני עצמי יותר מאשר כאשר אני עושה זאת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←