“כאב נפשי הוא פחות דרמטי מכאב גופני, אך הוא נפוץ יותר וגם קשה יותר לשאתו. הניסיון התכוף להסתיר כאב נפשי מגביר את הנטל: קל יותר לומר ״כואבת לי השן״ מאשר לומר ״לבי שבור״. אך אם מקבלים את הסיבה ומתמודדים עמה, העימות יחזק ויטהר את האופי, ועם הזמן הכאב בדרך כלל יעבור. לעיתים, עם זאת, הוא נמשך וההשפעה הרסנית; אם הסיבה אינה נבחנת או אינה מוכרת, הוא יוצר את המצב העגום של הנוירוטי הכרוני. אך יש מי שבגבורה מתגברים אפילו על כאב נפשי כרוני. לעיתים קרובות הם מפיקים עבודה מזהירה ומחזקים, מקשיחים ומחדדים את אופיים עד שהם נעשים כפלדה מחוסמת.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←