“הרשו לי להפציר בקורא לנסות להאמין, ולו רק לרגע, שאלוהים, שעשה את האנשים הראויים הללו, עשוי באמת להיות צודק כאשר הוא סבור כי שגשוגם הצנוע ואושר ילדיהם אינם מספיקים כדי להפוך אותם למבורכים: שכל זה עתיד בסופו של דבר להישמט מהם, ואם לא למדו להכירו יהיו אומללים. ולכן הוא מטריד אותם, ומזהיר אותם מראש מפני חוסר שביום מן הימים יצטרכו לגלותו. החיים לעצמם ולמשפחותיהם עומדים בינם ובין ההכרה בצורכיהם; הוא הופך חיים אלה לפחות מתוקים בעבורם. אילו אלוהים היה גאה, ספק אם היה מקבל אותנו בתנאים כאלה: אך הוא אינו גאה, הוא משפיל את עצמו כדי לכבוש, הוא יקבל אותנו אף על פי שהראינו כי אנו מעדיפים כל דבר אחר עליו, ונבוא אליו מפני שעתה אין "טוב יותר" להשיג.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←