“איני נולדתי שמח. כשילד, השיר האהוב עלי היה: "עייף מהעולם ומטען חטאי". בגיל חמש חשבתי שאם אצליח לחיות שבעים שנה, עדיין לא עברו עלי אלא רבע מהחיים שלי, ודבר זה נראה לי כמעט בלתי נסבל, כמות עצומה של ריקוד שממתין לי. בבגרותי, החיים היו לי מרים, והייתי תמיד על סף התאבדות, ממנה הצלתי את עצמי בזכות רצוני ללמוד יותר מתמטיקה. היום, לעומת זאת, אני נהנה מחיים, ואני כמעט אומר שכל שנה שעוברת, אני מוצא אותם יותר ויותר נעימים. זאת, בחלקה, בזכות גילויי מה הן הדברים שאני רוצה ביותר, ורכישתם בהדרגה. בחלקה גם בזכות התנתקותי, בשמחה, ממספר רצונות (כגון רכישת ידע בלתי ספקי על דבר מה) שהם, כביכול, בלתי ניתנים להשגה. אך בעיקר בזכות העניין, היורד מדי יום, בעצמי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←