“הקוד המוסרי שלך מתחיל בגינוי האדם כרע, ואז דורש ממנו לנהוג בטוב שהוא עצמו מגדיר כבלתי אפשרי עבורו לנהוג בו… הוא דורש שיתחיל, לא בסטנדרט של ערך, אלא בסטנדרט של רוע, שהוא עצמו, ומתוך כך יגדיר את הטוב: הטוב הוא מה שהוא איננו. חטא ללא רצון הוא סטירה למוסר וסתירה מופרכת במונחים: מה שמחוץ לאפשרות הבחירה, מחוץ לתחום המוסר. אם האדם רע מלידה, אין לו רצון, אין לו כוח לשנות זאת; אם אין לו רצון, הוא אינו יכול להיות טוב או רע; רובוט הוא חסר-מוסר. לייחס לאדם חטא, עובדה שאינה פתוחה לבחירתו, הוא לעג למוסר… להעניש אותו על פשע שביצע לפני שנולד הוא לעג לצדק. לייחס לו אשמה בעניין שבו אין כל חפות הוא לעג לתבונה. המיתוס קובע שהוא אכל מפרי עץ הדעת — הוא רכש תודעה והיה לישות רציונלית. זה היה ידע טוב ורע — הוא היה לישות מוסרית… הרעות שבעטיין הם מגנים אותו הן התבונה, המוסר, היצירתיות, השמחה — כל הערכים הקרדינליים של קיומו…. מהות טבעו כאדם. מה שלא היה — אותו רובוט בגן עדן, שהיה קיים בלי תודעה, בלי ערכים, בלי עבודה, בלי אהבה — הוא לא היה אדם.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←