“כך התקדמתי על פני החיים, כביכול בממלכת המילים, לעולם לא במציאות. כל אותם ספרים שנקראו בקושי, אותם חברים שנאהבו בקושי, אותן ערים שביקרתי בהן בקושי, אותן נשים שהחזקתי בהן בקושי! עברתי על פני המחוות מתוך שעמום או היסח הדעת. ואז באו בני האדם; הם רצו להיאחז, אבל לא היה במה להיאחז, וזה היה מצער — עבורם. ואילו אני, שכחתי. מעולם לא זכרתי דבר מלבד את עצמי.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←