“אני יודע בוודאות… שלכל אחד מאיתנו יש הדבר הזה בתוכו; איש, איש על פני האדמה, אינו חף ממנו. ואני יודע גם שעלינו לשמור על עצמנו במשמרת אין־סופית, פן ברגע של היסח הדעת ננשום בפניו של מישהו ונדביק אותו במחלה. מה שטבעי הוא המיקרוב. כל השאר – בריאות, יושרה, טוהר (אם תרצה) – הוא תוצר של הרצון האנושי, של ערנות שאסור לה לעולם להיכשל. האיש הטוב, האיש שכמעט אינו מדביק איש, הוא האיש שממעט ביותר ברגעי היעדר תשומת לב. ונדרש כוח רצון עצום, מתח מתמיד של הנפש, כדי להימנע מרגעי היעדר תשומת לב כאלה. כן… זה עסק מתיש, להיות נגוע במגפה. אבל מתיש עוד יותר לסרב להיות כזה. לכן כולם בעולם היום נראים כה עייפים; כולם, במידה זו או אחרת, חולים במגפה. אבל זו גם הסיבה שחלק מאיתנו, אלה שרוצים להוציא את המגפה מגופנו, חשים עייפות נואשת כל כך, עייפות שממנה לא נותר דבר שיכול לשחרר אותנו, זולת המוות.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←