“מן הפורום המפוזר בעצי זית אפשר היה לראות את הכפר למטה. שום קול לא עלה ממנו; קווצות עשן התרוממו באוויר הצלול. גם הים שכב דומם, כאילו עצר את נשימתו תחת המטר הבלתי פוסק של אור קר ומבהיק. מן הצ'נואה שר לבדו קריאת תרנגול רחוקה את תהילת היום השברירית. על פני השרידים, עד כמה שהעין יכלה לראות, לא היו אלא אבנים מחוררות וצמחי לענה, עצים ועמודים מושלמים בשקיפות האוויר הקריסטלי. כאילו הבוקר עמד מלכת, כאילו השמש עצרה לרגע שאין לו שיעור. באור ובדממה הללו נמסו לאט שנות הלילה והזעם. הקשבתי לקול שכמעט נשכח בתוכי, כאילו לבי חדל לפעום זה מכבר וכעת החל בעדינות לפעום שוב.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←