“יש משהו בלתי סביר בדממה בקרון הרכבת התחתית, בהתחשב עד כמה אנו, כמין, חברותיים מטבענו. ובכל זאת, כמה יותר אדיב מצדם של הנוסעים להעמיד פנים שהם שקועים בדברים אחרים, במקום לחשוף עד כמה הם מעריכים, שופטים, מגנים וחומדים זה את זה בסתר. מעטים מעזים להעיף מבט פה ושם, בחשאי כמו ציפורים המנקרות גרעינים. אבל רק אם הרכבת הייתה מתרסקת, מישהו היה יודע בוודאות מי עוד היה בקרון, אילו חלקים קטנים של כלכלת האומה ישבו באין מפריע מעבר למעבר רגע לפני הפגיעה: עובדים של בתי מלון, משרדי ממשלה, מרפאות לכירורגיה פלסטית, משתלות פירות וחברות לכרטיסי ברכה.”

המקור באנגלית: קרא את המקור ←