“השירה היא נקמתם של המופנמים. האנשים המופנמים לא מוערכים מספיק בחברה — הם נשארים בבית, קוראים ספרים, מקשיבים למוסיקה, אף אחד לא צריך אותם במיוחד. אבל כשאתה המופנם מסוגל לייצר משהו כמו שיר, והשיר הזה נכנס לספירה הציבורית, פתאום באופן פרדוקסלי אתה מקבל תפקיד חברתי.”