“אני מרגיש מאושר מעצם זה שבחרתי בעיסוק ש־40 שנה לא שעמם אותי לדקה, ומההזדמנות שניתנת לי לחשוף את סודות הטבע ולהפוך אותם לתרופות ולמוצרים לתועלת האדם. כשקיבלתי את הנובל הלכתי לספר להורים בבית העלמין בחיפה. זה היה מאוד עוצמתי, אבל פרסים באים והולכים, אני לא חי לפי זה. חגגתי יום, חגגתי יומיים, ובסוף חזרתי למקום שאני אוהב, למעבדה בטכניון.”