“מה, אחרי הכול, כל כך מיוחד בגנים? התשובה היא שהם משכפלים את עצמם. חוקי הפיזיקה אמורים להיות נכונים בכל היקום הנגיש. האם יש עקרונות כלשהם בביולוגיה שסביר שיהיה להם תוקף אוניברסלי דומה? כשאסטרונאוטים יוצאים למסע אל כוכבי לכת רחוקים ומחפשים חיים, הם יכולים לצפות למצוא יצורים מוזרים ובלתי ארציים מכדי שנוכל לדמיין. אבל האם יש משהו שחייב להיות נכון לגבי כל החיים, בכל מקום שבו יימצאו, ובכל בסיס כימי שיהיה להם? אם קיימות צורות חיים שהכימיה שלהן מבוססת על סיליקון ולא על פחמן, או על אמוניה ולא על מים, אם יתגלו יצורים שיקפאו למוות ב־100 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, אם תימצא צורת חיים שאינה מבוססת כלל על כימיה, אלא על מעגלים אלקטרוניים מהדהדים, האם עדיין יהיה עיקרון כללי כלשהו שנכון לגבי כל החיים? ברור שאינני יודע, אבל אילו הייתי צריך להמר, הייתי שם את כספי על עיקרון יסודי אחד. זהו החוק שלפיו כל החיים מתפתחים באמצעות הישרדות דיפרנציאלית של ישויות משכפלות. הגן, מולקולת ה־DNA, הוא במקרה הישות המשכפלת השולטת בכוכב הלכת שלנו. ייתכן שיש אחרות. אם יש, ובלבד שמתקיימים תנאים מסוימים, הן כמעט בהכרח ייטו להפוך לבסיסו של תהליך אבולוציוני.”