Moshe Dayan

“הוא היה מושא לפולחן אישיות שלא היה לפניו ולא היה אחריו, גם לא כלפי אישים כמו דוד בן גוריון, גולדה מאיר או מנחם בגין. דיוקנו התנוסס על דגלי יום עצמאות והיה בברכות ראש השנה. הרצאותיו נערכו באולמות ענק כשאלפי מאזינים שתו בשקיקה את דבריו. סלחו לו על גחמותיו - על שוד העתיקות הגלוי, על רדיפת הנשים הפרועה ועל רדיפת הבצע הבלתי מרוסנת. במלחמת יום הכיפורים, הפך מבן אלים לאל שאכזב.”

“תככן בחסד עליון.”

“ אבא, אתה בן זונה.”

“אדם בעל עור עבה, שלבו גס ברגשותיהם של הסובבים אותו ויש לו תמיד רגש עליונות קבוע ויציב על הנמושות – כל העולם זולתו. שנאתי אותו בכל לבי ויכולתי לחוש בהדדיות: הוא שנא אותי באותה מידה”

“דיין לא רצה שהממשלה תאשר בניית קיבוצים שם. הוא קיווה להחזיר את הקרקע תמורת שלום.”

“הוא היה מתעורר עם מאה רעיונות. תשעים וחמישה מהם היו מסוכנים מידי, שלושה היו רעים, אבל השניים הנותרים לעומת זאת היו גאוניים.”

“אין לחלק את ארץ ישראל המערבית... אין לספח ואין לחלק.”

“הערכת המצב שלי היא, שאנחנו עומדים בפני האירוע בעל החשיבות ההיסטורית הרבה ביותר למדינתנו, מאז 1948. כאשר קמה המדינה, התקיים משא ומתן ובעקבותיו הסכמי שביתת הנשק, שייצבו את מה שנקרא 'הקו הירוק'. מאז, לא היה לנו משא ומתן, כפי שאני חושב ומקווה שיהיה, בעל משמעות יציבה, בהסכמה של שני הצדדים ושל הכוחות הבינלאומיים.”

“בכל הסדר עלינו לשמור על זכותנו להתנחל בכל הארץ”

“חורבן הבית השלישי" או "הפסדנו את הבית השלישי”

“אנחנו נמצאים עכשיו במלחמה שאיננה דומה לשתי המלחמות הקודמות, למלחמת ששת הימים ולמערכת קדש. המלחמה הזאת קשה, התנגשויות חריפות ומרירות, שריון ואוויר. מלחמה כבדת ימים, כבדת דמים.”

“כבר חלפו שש שנים מאז מלחמת ששת הימים, ואנו מדברים עכשיו על תקופה של ארבע שנים נוספות. כבר התרגלנו שכל עשר שנים נלחמים ששה ימים...”

“עשר השנים הבאות תראינה את הגבולות נשארים מוקפאים בקווים הקיימים – אבל לא תפרוץ במהלכן מלחמה גדולה.”

“יישובים יהודיים נבנו במקום כפרים ערביים. אתם אפילו לא יודעים את השמות של אותם כפרים ערביים ואני לא מאשים אתכם בגלל שספרי הגאוגרפיה לא קיימים יותר. לא רק הספרים אינם קיימים, אלא גם הכפרים הערביים אינם. נהלל קם במקום מעלול; קיבוץ גבת במקום ג'יבתה; קיבוץ שריד במקום חוניפיס; וכפר יהושע במקום תל אלשומן. אין מקום אחד בנוי בארץ שלא הייתה בו אוכלוסייה ערבית בעבר.”

“וייטנאם - ככל מדינה - יכולה לקבל עזרה מבחוץ, אבל לא פטרונות; התקדמותה צריכה להיות אורגנית ועצמאית - על-ידי ייעוץ ועזרה אבל לא הכתבה ואילוף.”

“הרושם שלי, שאין הם נלחמים כרגע לא נגד הסתננות לדרום, לא מלחמת גרילה ואף לא מלחמה בהו-שי-מין (מפקד הכוחות של צפון וייטנאם) אלא מלחמה אמריקאית נגד כל העולם. להפגין לעיני כול (לרבות אנגליה, צרפת, ברה"מ) את כוחם ואת עקיבות החלטתם, למען ידעו: כאשר האמריקאים נכנסים למערכה - אין לעמוד בפניהם." ~ 1966, "יומן וייטנאם”

“לו היו באים היום אלינו נציגי ערביי הרצועה והגדה ואומרים: 'אנחנו רוצים לנהל אתכם משא ומתן על הקמת מדינה פלשתינאית', לא הייתי מציע למדינת ישראל לסרב לפנייתם; הייתי מציע שנשב איתם, נדון איתם ונבחן אם אנחנו יכולים להבטיח את האינטרסים הנראים לנו חיוניים, באופן שיתקבל גם על ידיהם. אל לנו לקבוע דפוסים למדינות ערב. עלינו להבהיר להן על מה אנו עומדים: זאת אנו רוצים בירושלים, זאת אנו רוצים בחברון, זאת אנחנו רוצים בתחום הביטחון, לזאת אנו מוכנים בעניין הפליטים. מסכימים - טוב. אינכם מסכימים - אין הסדר בינינו.”

“צריך לעשות את הבדואים לפועלים עירוניים – בתעשייה, בשירותים, בבנייה ובחקלאות. 88 אחוזים מתושבי מדינת ישראל אינם חקלאים. יהיו הבדואים חלק מהם. אומנם זה מעבר חריף. פירושו שהבדואי לא יחיה על אדמתו ועם עדריו אלא יהיה לעירוני הבא הביתה אחה"צ ונועל נעלי בית. ילדיו יורגלו לאב הלובש מכנסיים, בלי שברייה, ואינו פולה כנים בציבור. הם ילכו לביה"ס מסורקים עם שביל. זו תהיה מהפכה, אך אפשר לסדר את זה במשך שני דורות. לא בכפייה אבל בהכוונה מצד הממשלה. מציאות זו ששמה בדואית – תיעלם.”

“זו גזרת דורנו. זו ברירת חיינו - להיות נכונים וחמושים חזקים ונוקשים או כי תישמט מאגרופנו החרב - וייכרתו חיינו.”

“לא מהערבים אשר בעזה, כי אם מעצמנו נבקש את דמו של רועי. איך עצמנו עינינו מלהסתכל נכוחה בגורלנו, מלראות את יעוד דורנו במלוא אכזריותו? הנשכח מאתנו כי קבוצת נערים זו היושבת בנחל עוז נושאת על כתפיה את שערי עזה הכבדים? שערים אשר מעברם מצטופפים מאות אלפי עיניים וידיים המתפללות לחולשתנו כי תבוא, כדי שיוכלו לקרענו לגזרים – השכחנו זאת? הן אנו יודעים, כי על מנת שתגווע התקווה להשמידנו חייבים אנו להיות, בוקר וערב, מזוינים וערוכים.”