Lu Xun

“מה שנקרא תרבות סין הוא למעשה לא יותר מהסדר המאפשר סעודות בשר אדם להנאת העשירים, ומה שנקרא סין הוא לא יותר מהסדר המאפשר מטבח לסעודות בשר האדם הללו.”

“מי שפעם חי בפאר רוצה לחזור למה שהיה פעם, מי שחי עכשיו בפאר רוצה לשמר את הדברים כמו שהם, מי שמעולם לא חי בפאר רוצה רפורמה.”

“אכן, מעכשיו יש לנו רק שני נתיבים: האחד הוא לחבק את התרבות העתיקה ולהשליך עצמנו מתים, השניה היא להשליך את התרבות העתיקה ולשרוד.”

“מי שמתכנן לשרוד אך הוא בזוי מדי ישיג רק מוות.”

“אך אם תתעקשו לשאול אותי לאיזו מטרה צריך הנוער לפנות, אוכל רק להצהיר על החיים שעיצבתי עבור אחרים, משמע: (1) צריך שישרדו, (2) צריך שיהיה להם חם ויהיו שבעים, (3) צריך שיוכלו להתפתח. ומי שתהיה לו החוצפה לחסום את שלושת אלו, ולא משנה מי זה, נתקומם מולו כולנו ונשמיד אותו.”

“כך היא דרך החיים שמלמדות התורות העתיקות, הן מלמדות שעל האדם לא לפעול. כשאינו פועל השגיאות מן הסתם מתמעטות, אך לגושי אדמה שאין בהם חיים יש עוד פחות טעויות, לא? אני רואה את האנושות ככזו שפניה קדימה, וכשיש התפתחות עליה לפעול, וכשתפעל כנראה יהיו טעויות, וזה לא נורא. רק חיים חסרי מטרה בהם אתה חצי מת וחצי חי הם טעות מוחלטת. כי הם לכאורה חיים, אך הם למעשה רק מושכים את האדם לפתחו של המוות.”

“המעריצים את ימי קדם, לכו לימי קדם! השואפים לצאת מהעולם, צאו כבר מהעולם! מי שרוצים לעלות השמיימה, מהרו ועלו השמיימה! אלו שרוחם רוצה לעזוב את בשרם, שיעזבו מיד! השהות על פני האדמה בהווה צריכה להיות מחוברת להווה, מחוברת לחיים של האנשים על פני האדמה בהווה. אך האנשים המתעבים את חיי ההווה נשארים. זו פשוט שנאת חיי ההווה, כל יום שהם קיימים זה עוד יום שבו לא ניתן להציל את חיי ההווה.”

“אדם שמוצא להורג לעיני קהל רב הריהו שמח יותר ממי שהוצא להורג במקום נסתר מעין, כי הוא יכול לשקוע באשליה שמישהו מקהל הצופים מזיל עליו דמעה. אך איש האל-דמע, אם יוציאוהו להורג במקום כזה או אחר, זה לא משנה לו. כשהורגים איש אל-דמע, דמו לא ייראה. אוהביו לא יחשבו על הטרגדיה שבהוצאתו להורג ואויביו בסופו של דבר לא יצליחו לחסל את שמחתו: זוהי הכרת התודה שלו, וזוהי נקמתו.”

“שקרים שנכתבו בדיו לא יוכלו לכסות עובדות שנכתבו בדם.”

“אכן, כבר אמרתי את דברי, ומה שאמרתי בשנה שעברה עדיין תקף השנה, וחוששתני שיהיה תקף גם בשנה הבאה. אבל אני בכנות מקווה שלא יהיה תקף בעוד עשר ועשרים שנה. כי זה אומר שסין כנראה כבר איננה, למרות שאני האטתי את הקצב.”

“הדם שוטף את המישור המרכזי ומרווה את העשבים הזקופים, ואמא אדמה הקפואה מן הקור משלחת את פריחת האביב.”

“אין גבול לאשר על לבי כמו היקום רחב הידיים, ובמקום אין בו קול את נפץ הרעם אשמע.”

“התרעמות היא גלגל מניע, מי שיוכלו לשאת עמם אנשים מהסוג שמתרעם יתקדמו לעבר האנושיות.”

“אם ישנם עדיין בעולם אנשים חפצי חיים, עליהם לפני הכל להעז לדבר, להעז לצחוק, להעז לבכות, להעז לכעוס, להעז להעליב, להעז להכות ולהשיב מלחמה לזמנים המקוללים במקום המקולל הזה.”

“אזעיף גבות בקרירות אל מול אלף אצבעות מאשימות, ארכין ראשי ואתמסר להיות פר במשחק הילדים.”

“להעליב ולאיים זה לא להילחם.”

“קדמונינו יצרו גושים על גבי גושים של סימניות כתב בלתי נגישות ומרתיעות. אך איני נוטר להם כל טינה, כי נראה לי שזה לא היה בכוונה. אך ישנם אנשים רבים שהדבר לא תקף לגביהם, ומעבר לכך החומות הגבוהות שבנו התורות העתיקות גורמות לכך שלא יעיזו להעלות בדל מחשבה. מה שאנחנו יכולים לשמוע כיום הם סך הכל תלונות וצידוקים של כמה חסידי קדושים שנועדו למענם עצמם. באשר לפשוטי העם הם בשקט בשקט מתפתחים, קומלים ומתייבשים למוות כמו עשבים שנרמסים תחת סלע ענק כבר ארבעת אלפים שנה!”

“וגם הרגשתי...שכל האזרחים הבורים והנידפים האלו, לא משנה כמה הם חזקים וכמה הם חסונים, נאלצים לשמש משאב או קהל חסר משמעות למפגני ראווה, ואם כמה ימותו ממחלות זה כבר לא יהיה עניין כל כך מצער.”

“מבחינתי, הקו המפריד בני ההאן למנצ'ורים אינו הכתוב אלא הצמה. הצמה הזו ערפה ראשים רבים כל כך של בני עמנו העתיק, ואז התמקמה וצמחה לה.”

“ג'ון מיל אמר שדיקטטורה הופכת אנשים לציניקנים. והוא לא ידע שרפובליקה הופכת אותם לשתקנים.”