“אדם שמוצא להורג לעיני קהל רב הריהו שמח יותר ממי שהוצא להורג במקום נסתר מעין, כי הוא יכול לשקוע באשליה שמישהו מקהל הצופים מזיל עליו דמעה. אך איש האל-דמע, אם יוציאוהו להורג במקום כזה או אחר, זה לא משנה לו. כשהורגים איש אל-דמע, דמו לא ייראה. אוהביו לא יחשבו על הטרגדיה שבהוצאתו להורג ואויביו בסופו של דבר לא יצליחו לחסל את שמחתו: זוהי הכרת התודה שלו, וזוהי נקמתו.”