גיא וינש

“הכינו רשימה כתובה של חמישה מאפיינים או תכונות שאתם מעריכים מאוד ושקיימים בכם.”

“בכל פעם שעולה בראשכם ביקורת עצמית, הקפידו לבטא מיד, ובצורה ברורה ומלאה, את טיעוני הנגד הרלוונטיים.”

“דחיות הן כמעט אף פעם לא אישיות כפי שאנו חווים אותן, וגם אם כן, לרוב הן לא נובעות מאיזה כתב אישום גורף נגדנו.”

“מכל הפגיעות הרגשיות שאנו חווים בחיינו, הדחייה היא אולי הנפוצה ביותר.”

“אנשים שחווים בדידות תופסים את האנשים בחייהם כאילו פחות אכפת להם ממה שאכפת להם באמת. אנחנו מפקפקים באנשים שאין סיבה לפקפק בהם, ואז מתקשרים איתם בהססנות או באגרסיביות, ונוצר דפוס של נבואה שמגשימה את עצמה.”

“אל תיכנעו לחוסר האונים. אל תיכנעו להימנעות. דברו. שתפו. עבדו על עצמכם — רגשית ופסיכולוגית — זה הזמן.”

“החולשה היא קיומית, היא אנושית. אין אנשים שלא נפגעים מדחייה, אין אנשים שלא מיוסרים מכישלון, אין אנשים שלא חווים כאב מבדידות.”

“אחרי טראומה יש או סטרס פוסט־טראומטי, או צמיחה פוסט־טראומטית. הצמיחה הפוסט־טראומטית לא מגיעה מעצמה, היא מתרחשת אחרי שאנחנו עובדים על עצמנו כדי להמיר את הטראומה למשהו אחר — למשהו בעל משמעות, למשהו שעשוי לשנות את הפרספקטיבה שלנו על החיים.”

“אשמה בכמויות סבירות זה בסדר, כמו חרדה. אבל יותר מדי אשמה לא עוזרת לנו. היא צריכה להיות באזור שעושה טוב למערכות יחסים ומאפשר תפקוד מיטבי.”

“טיפול מיידי למצב הרוח, שיפור היכולות הקוגניטיביות – אפשר לשפר את התפקוד ואת רמת האושר בכל אספקט של החיים, לשפר את איכות החיים עצמה. זה פשוט בזבוז בסיסי שאנשים לא עושים את זה, שלא מלמדים את זה בבתי־ספר.”

“אחת התגובות הכי נפוצות וגם הכי בעייתיות לפגיעות רגשיות ופגיעות בכלל היא להלקות את עצמנו, לפתח קול פנימי שלילי וביקורתי ואגרסיבי, שלוקח את הפצע ועושה אותו הרבה יותר עמוק.”

“אנשים עסוקים בלהתלונן במקום להתמודד עם הבעיה עצמה, מה שמוביל לתסכול על בסיס יומי.”