נעמי שמר

“שמר כתבה, הלחינה ושרה שירי זמר ששפתם עשירה — על הנוף הארץ־ישראלי המוחשי והאנושי, על כינור ומיתרים, על שעשוע וגעגוע, על ספק ואמונה. ובין פנייה אל העם לבין התרועעות עם השכבה ההגמונית ידעה לרקוח הרמוניות, לשבץ טקסטים מקראיים בעגת היום־יום ולהוציא מהתנור להיטים מזדמזמים, חדוות הקיום הישראלי ומכאוביו במרחב הבלתי הרמוני שמסביב, וזאת לצד גיור מיטב הזמר הפרנקופוני, ברל וברסנס, בטקסטים אנטי־בורגניים עבריים שאינם נופלים מן המקור.”

“אמנית השפה, בעלת חוש הומור וחברה נהדרת, חולמנית, ילדותית, אגואיסטית, קפריזית, תאוותנית, נהנתנית, חובבת אופנה ואוכל משובח ('תנו לנו לחם וזיתים'. נו); מי שמכירה בערך עצמה ונעזרת בו, רגישה מאוד למראה שלה, קנאית למעמדה. תמונת מראה של אמה הדיכאונית והנוקשה שכפתה עליה את הייעוד.”

“הסיפור שלה הוא סיפור של נון קונפרמינסטית. היא גדלה בקיבוץ אבל לא היתה מוכנה לסתום את הפה אף פעם, ותמיד היה לה קול שונה. היא היתה דמות מלאת סתירות.”

“חשוב לי להראות את הצדדים הפחות מוכרים שלה, את ההומור השחור, את האירוניה העצמית ואת מה שהכי ריגש אותי במכתבים שהיא שלחה לאורך השנים לאמה ולבתה - שהיא מרשה לעצמה להיות חלשה.”

“ארץ ישראל שנעמי שמר יצרה בשבילנו בשיריה היא מהות מיתית שיש בה מעט דירות שיכון וזיעה חמוצה ומתנחלים ותור לאוטובוס ופיח וטלוויזיה ובעיות חנייה ואבטלה ועלבון וכעס. היא נווה קסום שיש בו בתים ובהם אש מבוערת ומים זכים וגברים שבים הביתה מן המרחקים.”

“הייתי מעורבת חזק במאבק על יישוב ארץ ישראל. מה ששבר אותי היה פינוי ימית. לא הסכמתי עם מה שקרה מצד שני המחנות. כשנוכחתי לדעת שאני לא יכולה להשפיע ולא מסוגלת לשנות את מהלך העניינים, העדפתי שלא להתערב יותר בבעיות חוץ-שיריות.”

“כל מה שהיה טוב, עכשיו נחשב רע. התיישבות הייתה מצווה, עכשיו היא עבירה. להתגייס לצבא היה זכות, עכשיו זה חובה, עבודת כפיים הייתה כבוד, עכשיו זו בושה. באופן כללי, זה מעורר בי תמהון.”

“עזבנו את הגולה כי מאסנו בתפקיד המיעוט, וכאן לא נעים לנו בתפקיד הרוב.”

“ביישוב הארץ יש בפירוש חמדה ותשוקה. אני לא מוכנה להתבייש בכך, מפני שגדלתי על חשיבותה של ההתיישבות.”

“היהפוך כושי עורו? יהפוך גם יהפוך!!!”

“יש לעזים שמפריעים לי ויש שלא ... אבל יש מילים שקורעות את הרקמה של השפה ומחלישות אותה. למשל, אנשים אוהבים לומר 'סו פר' במקום 'עד כה'. וכי מה הם מרוויחים מזה? הם רק אומרים את זה במבטא גרוע.”

“אתה כותב לך במחשכים שירת יחיד אמיתית ואחר כך קורה שהיא נעשית דגל.”

“יש מילים שמחלישות את השפה, מנמיכות את הפרופיל שלה, מוחקות את הישגיה.”

“אני לא חושבת שיש לי סגנון אחד בשירים, אני משתדלת להיות שונה בכל שיר.”

“חרות מתחילה בבית. במשפחה. משפחה היא אוסף של חרויות. אנחנו לא דורכים אחד על הרגליים של השני.”

“החיים שלי נעים במשולש שקודקודיו הם כנרת, ירושלים ותל אביב, כנרת זה בשביל להיוולד ולמות, ירושלים ותל אביב הם שני קטבים של קודש וחול.”

“שירי רחל ו'כוכבים בחוץ' כמו לפני שנות אלף בקיבוץ.”

“בהיאחזות הנח"ל בסיני, המון דברים יפים ראו עיני, כמו למשל חיילת יחפה וצמתה נופלת על כתפה.”

“סופך לגווע כמו ירדן, להאסף לאט אל ים המוות במקום הנמוך ביותר בעולם.”

“בתרדמת אילן ואבן, שבויה בחלומה העיר אשר בדד יושבת ובליבה חומה.”