אריאל הירשפלד

“משפחה זה דבר מסובך, ובכל זאת זה הדבר היקר ביותר שיש לנו. יכול להיות שיש אנשים שיגדירו משפחה, כאנשים שסביבך – שלא אתה בחרת. אני מגדיר משפחה כאנשים שאכפת להם ממך ולך אכפת מהם, בלי סיבה ובלי לבדוק את זה.”

“אני מורה לספרות. אני טוב בזה. אני עושה את זה הרבה מאוד שנים, אני אוהב מאוד לעשות את זה וזו אולי הזכות הכי גדולה שיש לאדם, שהוא באמת אוהב את מה שהוא עושה.”

“לחיות זו בדידות קולוסלית, שמובקעת רק במצבים מאוד נדירים של אהבה. אני יכול להגיד שטעמתי את ההבקעה הזאת, ולא רק עם בתיה – גם עם הילדים ובעוד זיקות חזקות שיש לי עם אנשים – אבל ה'לבדיות' של הדברים העקרוניים ביותר היא המצב. היא המצב. והכתיבה היא הגשר המשוכלל והיפה ביותר מעליה; כמו הדיבור, בעצם, אבל בעוד שדיבור רגיל הוא גשר שאפשר ללכת עליו רק הלוך, כתיבה היא גשר שאפשר ללכת עליו הלוך ושוב.”

“יש בהחלט אספקטים שבהם אני יכול לומר שאני לא חי היום – ואולי זה גם חלק מעולם המתים הזה שבו אני מרגיש שיש לי אחווה כזאת עם דברים שחלקם בני מאה שנה וחלקם בני אלף. אני גם לא מרגיש שאני לבד בזה.”

“אהבה זה הדבר שהופך את החיים לדבר שהוא לא רק כניעה לגרביטציה ולחידלון.”

“כל שירה היא לפני הכל דיבור פרטי, חד־פעמי, המבדיל עצמו מדברי הכלל. הוא הממד היחיד כמעט במכלול התקשורת האנושית הנותן פתחון־פה לאדם יחיד במלוא ייחודו ונבדלותו.”