יעל שרוני

“בשנה א' בבית הספר למשחק כל סטודנט היה צריך להרים יצירה אישית שהוא אמון על כל האספקטים היצירתיים שלה - כתיבה, בימוי, משחק, מוזיקה ותפאורה. היה לי רעיון מעולה, שעד היום אני מחוברת אליו ברמה האישית, והייתי בין התלמידים הבודדים שלא העלו את היצירה שלהם בסוף השנה, ואני יודעת שמה ששיתק אותי היה הפרפקציוניזם והפחד מלהיכשל במשימה. עד היום אני מרגישה החמצה ומחסום יצירתי בכל מה שקשור ליצירה אישית”