מאיר פיינשטיין

“בלילה לאחר שנידונו למוות, והיו צריכים בבוקר להוריד אותם מן התלייה, והרב היה איש זקן הוא אמר שיבוא להוריד אותם, ולא רצו לפגוע ברב, הם פתחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזים? עיראקים? יהודים! אחים! לוחמים!”

“בעלי תהילת עולם.”

“וכי מה חטאו?... על מה יש להם להתוודות? וכי יש צדיקים גדולים מאלה העולים לגרדום למען קידוש השם וישראל?”

“הרוצה לחיות בכבוד חייב ללחום בעד החיים.”

“טוב למות עם נשק בידיו מאשר לחיות עם ידיים מורמות.”

“היטלר אמנם מת, אך תלמידו וחברו אינו מבייש את תורתו.”

“אני שבוי מלחמה.”

“בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום.”

“למוד למדנו- ובכמה קרבנות חיים למדנו- כי יש חיים הגרועים ממוות ויש מוות הגדול מן החיים.”

“...האותנו תפחידו במוות? אותנו שבמשך שנים האזנו לתקתוק של גלגלי הקרונות ההם, שהובילו את אחינו, את הורינו, את טובי עמנו לשחיטה...? אותנו ששואלים את עצמנו יום יום: במה טובים אנו מהם, ממיליוני אחינו?...לשאלות אלו... ישנה במצפוננו תשובה אחת: נשארנו בחיים לא כדי לחיות ולצפות בתנאים של עבדות ודיכוי לטרבלינקה חדשה. נשארנו בחיים כדי להבטיח חיים, חופש וכבוד לנו, לעמנו, לבנינו ולבני בנינו לדורי דורות. נשארנו בחיים, בכדי שלא יישנה עוד מה שאירע שם, ומה שקרה עלול לקרות תחת שלטון הבגידה, שלטוון הדמים”

“מה רב עיוורונכם, עריצים בריטיים!”

“תיווכחו כי נתקלתם בפלדה. בפלדה המחשלת לאש האהבה והשנאה- האהבה למולדת ולדרור, השנאה לשעבוד ולפולש. פלדה בוערת היא. לא תשברוה. את ידיכם תיכוו”

“משטר של עצי תלייה, זהו המשטר שהנכם רוצים להשליט בארץ זו”