ארתר שופנהאואר

“אדם הוא ביסודו חיה פראית ומפחידה. אנו מכירים אותו אך ורק כאשר הוא מרוסן ומאולף על ידי מה שאנו מכנים ציביליזציה.”

“כאשר אתה חושד שמישהו משקר, העמד פנים תמימות; ואז הוא ייעשה חסר בושה וישקר יותר, והמסיכה תוסר מעל פניו. לעומת זאת, אם תיתן דעתך על כך שהוא אינו מסוגל להסתיר את האמת כולה, הראה ספקן במטרה שמגורה על ידי הסתירה הוא יסתייג מכל דבריו, והאמת תופיע בשלמותה.”

“התרחקות והיעדרות ממושכת מזיקות לידידות, גם אם אין אנו מודים בכך מרצון. אנשים שאין אנו רואים, יהיו אלה היקרים שבחברינו, נעלמים באופן לא מורגש עם מצעדו של הזמן עד להיותם למושג מופשט... הרגש החי והעמוק השוכן בתוכנו נשמר לאלה הנראים לפני עינינו.”

“חברינו אומרים כי הם נאמנים; אויבינו הם הנאמנים; על מנת להכיר את עצמנו אנו חייבים לקבל את חוסר כנותם של אויבינו, כמו שאנו מקבלים תרופה מרה.”

“עד כמה אנשים מתפארים בכל דבר. אומץ לב או בקיאות, כישרון המחשבה או רוחניות, הצלחה עם נשים, נכסים או אצילות. ואנו נוכל להסיק כי בעניין זה בדיוק חסר להם משהו; כי אדם שהוא בעליה של תכונה טובה באמת ובתמים, אינו חושב להתפאר בה; ביחס אליה הוא שלו לחלוטין.”

“העליצות ושמחת החיים של נעורינו נובעות, בין השאר, מכך שאנו מטפסים על גבעת חיינו, ואיננו מבחינים במוות המשתרע מעברה האחר.”

“כל שאיפת אוויר שאנו שואפים מרחיקה מעלינו את המוות אשר אינו חדל להסתער עלינו.”

“על פניו של אדם חרותים כל הדברים שקרו לו בחיים.”

“במשך היום אנו שמים על פנינו מסיכה; בחלומות בלילה אנו מסירים אותה.”

“מה שגורם לאנשים להיות חברותיים, הוא חוסר יכולתם לסבול בדידות, כלומר את עצמם.”

“אדם יכול לעשות מה שהוא רוצה, אך אינו יכול לרצות את מה שהוא רוצה.”

“אנחנו מאבדים שלושה רבעים מעצמנו כדי להיות כמו האחרים.”

“במקום להכיר את עצמנו, אנו מתעניינים במה שקורה אצל זולתנו.”

“אושרנו תלוי במה שבראשנו ולא במה שבכיסנו.”