“יום אחד, כשיצאתי אל ערימת העצים שלי, או ליתר דיוק אל ערימת הגזעים הכרותים שלי, הבחנתי בשתי נמלים גדולות, האחת אדומה, האחרת גדולה הרבה יותר, כמעט באורך חצי אינץ', ושחורה, כשהן נאבקות זו בזו בעוז. משהשיגו אחיזה זו בזו, לא הרפו עוד לעולם, אלא התגוששו והתפתלו והתגלגלו בלי הרף על השבבים. בהביטי הלאה הופתעתי לגלות שהשבבים מכוסים לוחמים כאלה, עד שלא היה זה דואלום, אלא בלום, מלחמה בין שני גזעי נמלים; האדומות תמיד מול השחורות, ולעיתים קרובות שתיים אדומות מול שחורה אחת. לגיונות המירמידונים הללו כיסו את כל הגבעות והעמקים בחצר העצים שלי, והקרקע כבר הייתה זרועה מתים וגוססים, אדומים ושחורים כאחד. זה היה הקרב היחיד שראיתי מימי, שדה הקרב היחיד שעליו דרכתי בעוד הקרב משתולל; מלחמת אחים; הרפובליקנים האדומים מזה והאימפריאליסטים השחורים מזה. מכל עבר היו נתונים בקרב עד מוות, אך בלי כל רעש שיכולתי לשמוע, וחיילים בני אדם מעולם לא לחמו בנחישות כזאת.”
הנרי דייוויד תורו