“באשר לאמונה שהאנושות היא ברובה טובה, ההומניזם החילוני, כשהוא מצוי בהלימה כזאת, תמיד מניח את קיומה של עוצמה עליונה, או של איזו השפעה דמוית-אל על האדם. משום שאז זו נעשית האמונה שאנשים הם בדרך כלל טובים ויש להגן עליהם מפני תחבולות הדת, כאילו הכוח האפל, המעורפל והבור הזה נפל פעם מן השמים, נצמד אל לבבותיהם ומוחותיהם הטהורים יותר של גברים ונשים, ובכל מופעיו, שלט וזיהם את כל ההיסטוריה האנושית. הוא אומר, "כאשר נביס את הדת, האנושות תהיה חופשית." אבל אילו היה עקבי כראוי, אילו היה באמת חילוני כפי שהוא טוען, היה יכול באותה מידה להודות במה שהוא למעשה מותג סמוי של ציניות ניהיליסטית: "כאשר נביס את בני האדם, האנושות תהיה חופשית.”
קריס ג'מי