“אמר ארתור, משליך את הפוליטר על השולחן ומבטל בו שוב: "כתוב בפרשייה שיכולתי לקבל תפילה מיוחדת, מותאמת אישית לצרכיי המיוחדים שלי." "אז כן," אמר הזקן, "תפילה לך. יש לך עיפרון?" "כן," אמר ארתור. "כך זה נראה: 'הגן ממני מלדעת את מה שאיני צריך לדעת. הגן ממני מלדעת שאישם קיימים דברים שאיני יודע עליהם. הגן ממני מלדעת שאני בחרתי שלא לדעת על הדברים שאני בחרתי שלא לדעת עליהם. אמן.'" זהו. זהו מה שתופלל בחשאי בתוך עצמך בכל זאת, אז טוב שיהיה זה פתוח. "המ... תודה," אמר ארתור. "יש תפילה נוספת שמתלווה אליה, מאוד חשובה," המשיך הזקן, "אז טוב שתכתוב אותה גם כן, רק במקרה. אי אפשר להיות מספיק בטוח. 'אדוני, אדוני, אדוני. הגן ממני מהשלכות התפילה שמעלה. אמן”
דאגלד אדמס