“אם נשר נותן לך נוצה, שמור אותה היטב. זכור: גם ענקים ישנים שינה עמוקה מדי; מכשפות נבגדות לעיתים קרובות בידי תאוותיהן; לדרקונים יש נקודת תורפה אחת, אי שם, תמיד; לבבות יכולים להיות מוסתרים היטב, ואתה בוגד בהם בלשונך. אל תקנא באחותך. דע שיהלומים ושושנים אינם נוחים כלל כשהם מתגלגלים משפתיו של אדם, כשם שקרפדות וצפרדעים אינם נוחים: גם קרים יותר, וגם חדים יותר, והם חותכים. זכור את שמך. אל תאבד תקווה — מה שאתה מחפש יימצא. בטח ברוחות. בטח באלה שעזרת להם לעזור לך בתורם. בטח בחלומות. בטח בלבך, ובטח בסיפורך. כשאתה חוזר, חזור בדרך שבאת בה. טובות יוחזרו, חובות ייפרעו. אל תשכח את נימוסיך. אל תביט לאחור. רכב על הנשר החכם (לא תיפול). רכב על הדג הכסוף (לא תטבע). רכב על הזאב האפור (אחוז היטב בפרוותו). יש תולעת בלב המגדל; לכן הוא לא יעמוד. כשאתה מגיע לבית הקטן, המקום שממנו התחיל מסעך, תזהה אותו, אף על פי שייראה קטן הרבה יותר מכפי שזכרת. עלה בשביל, ועבור דרך שער הגן שמעולם לא ראית לפני כן אלא פעם אחת. ואז לך הביתה. או בנה לך בית. או נוח.”
ניל גיימן