“ואמרתי לו, אמרתי: "יום אחד תפספס את הרכבת התחתית כי היא לא תגיע. באחד הימים האלה היא תתקלקל ולא תגיע, וכל השאר פשוט יחכו לבאה אחריה או ייקחו את האוטובוס, או ילכו ברגל, או ירוצו לתחנה הבאה: הם ימשיכו בחייהם. ואתה לא תוכל להמשיך בחייך! אתה תעמוד שם, בתחנת הרכבת התחתית, ותבהה בקרון. למה? כי אתה חושב שהכול חייב לקרות בצורה מושלמת ובזמן, וכשאתה חושב שזה עומד לקרות! ובכן, תתפלא! ככה דברים לא קורים! ואתה תהיה היחיד שלא יוכל להמשיך בחיים, רק בגלל שהרכבת התחתית שלך התקלקלה. אז אתה יודע מה, אתה חייב לשחרר, אתה חייב לדעת שדברים לא קורים כמו שאתה חושב שהם עומדים לקרות, אבל זה בסדר, כי תמיד יש אוטובוס, תמיד יש את התחנה הבאה... תמיד אפשר לקחת מונית.”
צ'וי בל ק'