זמן

“אכלנו את הציפורים. אכלנו אותן. רצינו שהשירים שלהן יעלו מבעד לגרונותינו ויתפרצו מפינו, ולכן אכלנו אותן. רצינו שהנוצות שלהן ינצו מבשרנו. רצינו את כנפיהן, רצינו לעוף כפי שהן עפו, להמריא בחופשיות בין צמרות העצים והעננים, ולכן אכלנו אותן. דקרנו אותן, היכינו אותן באלות, סבכנו את רגליהן בדבק, לכדנו אותן ברשתות, שיפדנו אותן, השלכנו אותן על גחלים לוהטות, וכל זאת מאהבה, כי אהבנו אותן. רצינו להיות אחד עמן. רצינו לבקוע מתוך ביצים נקיות, חלקות, יפות, כפי שהן עשו, בימים שבהם היינו צעירים וזריזים ותמימים מסיבה ותוצאה, לא רצינו את הבלגן של להיוולד, ולכן דחסנו את הציפורים אל תוך גרונותינו, נוצות וכל השאר, אבל זה לא הועיל, לא יכולנו לשיר, לא בלי מאמץ כפי שהן שרות, איננו יכולים לעוף, לא בלי עשן ומתכת, ולגבי הביצים אין לנו שום סיכוי. אנחנו שקועים בכוח הכבידה, אנחנו כבולים לאדמה. אנחנו שקועים עד הקרסוליים בדם, והכול משום שאכלנו את הציפורים, אכלנו אותן לפני זמן רב, כשעדיין הייתה לנו היכולת לומר לא.”

“כל אחד מאיתנו מופיע רק פעם אחת בהיסטוריה. כל מה שמתרחש בחיינו לא יתרחש שוב לעולם. חיינו הם בעלי משמעות וראויים לחיותם אם נהיה אמיצים, נאהב ללא פחד, ונישאר אופטימיים בלי קשר לקשיינו הארציים.”

“היום יש לנו חברות תעופה פרטיות, אבל אם תסתכלו בפעם הבאה שתטוסו על מטוס בואינג, תראו שבעצם אתם נוסעים על מפציץ שעבר שינוי.”

“לעולם אל תיתן למשקל האתגרים ולמשך חלומותיך להפחיד אותך ולגרום לך לוותר”

“איננו יכולים לכפות על עצמנו לסלוח בן־רגע — והסליחה מתרחשת בקצב שונה אצל כל אחד ותלויה בפרטי כל מצב נתון.”

“החיים הם מכלול של זמן”

“אי אפשר להבין את אלוהים אם אינך מבין אנשים”

“אהבתי את משימתי בשווייץ ובגרמניה. כשעזבתי את הרכבת בבזל, שווייץ, זרמו דמעות מעיניי, כי ידעתי אז שמשרתי המלאה בכנסייה הסתיימה.”

“כל דבר קורה לכל אחד בסופו של דבר, אם יש די זמן.”

“אמרי לעצמכם בדרך הנחמדה ביותר: "אז, ילדתי, כל מה שנשאר לנו עכשיו זה לכתוב תיאור של הנהר בשחר, או הילד הצעיר השוחה בבריכת המועדון, או הפעם הראשונה שבה רואה האיש את האישה שיתחתן עמה. זה הכל שיהיה לנו עכשיו. אנחנו רק ניקח את זה ציפור ציפור. אבל נסיים את המשימה הקצרה הזאת.”

“מסע בזמן מתרחש בתת-המודע הקולקטיבי של בני האדם.”

“הזמן מגדיר את הרגע”

“בחיים האחד האלה, בחיים האחד האלה שעליך לחיות, עליך לחבק כל רגע וזוחל אל תוך קיומך. עליך לחוש כל רגש אפשרי כדי להבין שאתה באמת חי, שאתה באמת חי. אם אתה בונה חומות ומסתתר מאחוריהן מפחד, אינך מחבק רגעים, אינך באמת חי. ואם אינך חי, אז אתה מת. אולי לא פיזית, אבל מנטלית ורגשית, אינך קיים. למה שתרצה לבזבז זמן כה יקר, לא-קיים, במיוחד מאחורי חומה עלובה? פחד? פחד ממה? פחד ממשהו גדול? פחד ממשהו מדהים? פגיעה? פחד מכאב? האם הכאב אינו מה שגורם לנו להעריך תחושות של אושר ואהבה מוחלטים? מי לא רוצה אושר? הרשה לי להיות זה שאומר לך שהחיים האלה קצרים, הם לעזאזל קצרים. אז שחרר את הטינות שלך, את העבר שלך, את החומות המטופשות שלך, ותחוש את המציאות. הימנעות אינה חיים. כאב הוא חיים, אושר הוא חיים, רגש הוא חיים. תחיה את החיים המחורבנים שלך. תפסיק להיות מת. חבק כל תחושה טובה שבלב ובנשמה שלך ופעל לפיה בלי פחד מפגיעה, כי ללא ספק פגיעה תקרה, אבל הפגיעה גם תיעלם ותוביל אל התחושות היקרות ביותר בעולם הזה. חרטה היא לא משהו שתרצה לחיות איתו בחיים הקצרים, הקצרים האלה. אז עקוב אחרי התוף הזעיר הזה, בגודל אגרוף, שבחזה שלך, כי הוא כן והוא אמיתי. קח את הסיכונים המחורבנים האלה, קח אותם בידיעה שהעולם הזה מלא הזדמנויות, הזדמנויות לדברים גדולים, לדברים מחורבנים ומדהימים לחלוטין. קח סיכון כי זה לחיות, ואף אחד לא רוצה להיות מת. אף אחד באמת לא רוצה להסתתר מאחורי החומות העלובות האלה. חומות נבנות להגנה, אבל נחש מה? אתה לא מגן על עצמך, אתה מגביל את עצמך. אתה מגביל את קיומך. אתה מקור הסבל שלך. אתה מפספס את ההזדמנויות הטובות ביותר כשאתה מסתתר מאחורי החומות המחורבנות האלה. אז אתה רוצה לשחק בטוח? למה? החיים נועדו לקחת סיכונים, לעצום עיניים ולקפוץ את קפיצת האמונה המחורבנת הזאת. זה, זה לחיות; זו ההזדמנות היחידה שלך. אז קח את הסיכון, מצא הזדמנות, פרק חומות, הרגש את הכאב, הרגש את האושר, חי בהווה, חבק את מה שלבך אומר לך ואהוב כל רגע מחורבן של קיומך. ובבקשה תמשיך לחיות, באמת, בכל הלב, תמשיך לחיות.”

“עבודה היא הכלי המרכזי להתמרה”

“איזה מומחה מרחוב הארלי יש לו זמן להבין את הגוף, שלא לדבר על הנפש או על שניהם יחד, כשהוא עבד לשלושה עשר אלף לירות לשנה?”

“לעולם לא יהיה מאוחר מדי להתחיל לנצל את הזמן שעוד נותר לך”

“אם נפחד לפקוח את עינינו בשעות היום, נתלונן שלחיים אין מה להציע מלבד חושך”

“את הזמן שהיה משמש לעיסוקים לא רלוונטיים אפשר להפנות במקום זאת למשהו פרודוקטיבי”

“אל תמתח את צווארך כדי לראות מי לא עושה את זה; אתה יכול לעשות את זה טוב יותר! אל תסתובב כדי לצפות במי שצופה בך; כל אחד עסוק בצפייה במעשיו שלו שבידיו! לך, הפוך את שלך למציאות; עשה בזמן הנכון. הזמן הנכון הוא עכשיו; אז עשה זאת עכשיו!”

“עליך להתחיל לחיות את חייך על ידי עריכת ניתוח השוואתי בין כל שני אירועים בחייך, ולוודא שאתה משקיע את זמנך רק באותו אירוע שמוסיף יותר ערך לחייך.”