“אמורי היה לו מצפון פרוטסטנטי מסוים. לא שהכניע לו – מאוחר יותר בחייו הוא כמעט הרג אותו לחלוטין – אך בגיל חמש עשרה הוא חש שהוא רע הרבה יותר מהבנים האחרים... חוסר רחמים... רצון להשפיע על אנשים בכל דרך, גם לרעה... קור רוח מסוימת וחוסר אהבה, עד כדי אכזריות לעיתים... תחושת כבוד משתנה... אגואיזם בלתי-קדוש... עניין מבולבל ומסתורי בכל הנוגע למין. היה בו גם זרם חולשה מוזר, חוצה את מבנהו... משפט קשה מפי בן-גיל יותר (בנים גדולים יותר שונאים אותו בדרך כלל) היה יכול להכניע אותו מהמצב הרוח שלו לתגובה קשה או חוסר אומץ, או חוסר תבונה. הוא היה עבד לרוחו, ורגש שהוא אף על פי שהוא מסוגל לאי-אחריות ולעזות, הוא לא היה בעל אומץ, עקשנות או כבוד עצמי. גאווה, מעורבת בחשד עצמי אם לא ידע עצמי, תחושת בני”
פ. סקוט פיצג'רלד