“המשרה שמילא טופורוב, בהיותה כרוכה באי־התאמה של מטרה, יכלה להיות מוחזקת רק בידי אדם קהה וחסר רגישות מוסרית. טופורוב אכן ניחן בשתי התכונות השליליות הללו. אי־ההתאמה שבמשרה שמילא הייתה זו: חובתו הייתה לקיים ולהגן, באמצעים חיצוניים, שלא נשללה מהם אף האלימות, על אותה כנסייה אשר, על פי הצהרתה שלה, נוסדה בידי אלוהים בכבודו ובעצמו ואשר שערי הגיהינום לא יכלו לערערה, ולא שום דבר אנושי. מוסד אלוהי ובלתי משתנה זה, שנוסד בידי אלוהים, היה צריך להיות נתמך ולהיות מוגן בידי מוסד אנושי — הסינוד הקדוש, שנוהל בידי טופורוב ופקידיו. טופורוב לא ראה סתירה זו, ואף לא רצה לראותה, ולפיכך היה מוטרד מאוד שמא איזה כומר רומאי, איזה כומר־קהילה או איזה בן כת ישמידו את אותה כנסייה ששערי הגיהינום לא יכלו לגבור עליה.”
ליאו טולסטוי