“אין יצור חי על פני האדמה הזאת בדיוק עכשיו, מלבדי. אני יכולה ללכת בדרכי, ולחללים ריקים יפתחו בפניי בצחוק ציני מכל עבר. אלוהים, אבל החיים הם לoneliness, למרות כל הסמים, למרות התהילה החריקה והמזויפת של 'חגיגות' ללא מטרה, למרות הפנים החייכות הכוזבות שאנחנו לובשים כל אחד. ובעת שבסוף תמצא את האדם שאליו תוכל לזרוק את נשמתך, תתעצבן מהמילים שאתה אומר — הן כה חרושות, כה בוטות, כה חסרות משמעות וחלשות, משום שהיו כלואות בתוך האפלה הצרה והקטנה הזאת כל כך זמן. כן, יש שמחה, מימוש וחברות — אך לoneliness של הנפש, בתודעת עצמה המרעידה, היא אימהית ומכריעה.”
סילביה פלאת'