“שנית: שהמסכנות הללו יהיו היטב מחוץ לזה, ומעכשיו לעולם לא אתערב עוד בהטחתה של גברת קראנצ'ר, לעולם לא עוד!״״כל סידור משק בית שיהיה זה,״ אמרה מיס פרוס, משתדלת לייבש את עיניה ולהרגיע את עצמה, ״אין לי ספק שטוב שגברת קראנצ'ר תנהל אותו כולו בעצמה.—הו, יקיריי המסכנים!״״אני מרחיק לכת ואומר, מיס, יתר על כן,״ המשיך מר קראנצ'ר, בנטייה מדאיגה מאוד לשאת דברים כאילו מעל דוכן דרשן—״ואנא רשמי את דבריי והעבירי אותם לגברת קראנצ'ר באמצעותך—שמה שדעותיי בנוגע להטחה עבר שינוי, ושמה שאני רק מקווה בכל לבי הוא שגברת קראנצ'ר תהיה כעת בהטחה״״הנה, הנה, הנה! אני מקווה שכן, אדוני הטוב,״ קראה מיס פרוס הנסערת, ״ואני מקווה שהיא מוצאת שזה עונה על ציפיותיה.״”
צ'ארלס דיקנס