“כל תקופה, כל תרבות, כל מנהג וטקס יש להם אופי משלהם, חולשות ויכולות, יופי וחוסר יופי; מקבלים סבל מסוים כדבר מובן מאליו, סבלים סבלנות עם רעות מסוימות. החיים האנושיים הופכים לסבל אמיתי, לגיהנום אמיתי רק כאשר שתי תקופות, שתי תרבויות ושתי דתות מתחפפות זו לזו. אדם מתקופת הקלאסיקה שאליו היה חי בתקופת הביניים היה מתחנף ומתמוטט בצורה מiserable כמו שברברי מתמוטט באמצע תרבותנו המודרנית. ישנם זמנים שבהם דור שלם נתון במצב זה, בין שתי תקופות, בין שני אורחות חיים, כך שדור זה אובד את יכולתו להבין את עצמו, ללא סטנדרט, ללא ביטחון, ללא הסכמה פשוטה. טבע כזה של ניטשה היה חייב לסבול את הרעות הנוכחיות שלנו יותר מדור קדימה. מה שעבר עליו לבדו ולא מבין, אלפי אנשים סובלים ממנו היום.”
הרמן הסה