שירה

“היו זמנים שבהם הרגשתי כל כך הרבה אמנות בנשמתי עד שנמאס לי מאמנים.”

“אני חושב שיש שם בחוץ שיר שיכול לתאר כמעט כל מצב.”

“אני מאמינה בדמייה ובכוח הסיפורים כי כך מדברים בשפות זרות. לא נשתק. כולם, כשנמצאים בתרדמה עמוקה, מגלים שמתקשים לדבר, שסובלים מהתלבטות, שיש פסקות ארוכות בדיבור. הדבר נתקע. אנו מחזירים לעצמנו את השפה באמצעות שפתם של אחרים. אפשר לפנות לשיר. אפשר לפתוח ספר. מישהו היה שם עםנו, חקר את המילים עד תום.”

“כי אין שותק אמיתי, השותק יכיל את כל הצלילים, כל המילים, כל השפות, כל הידע, כל הזיכרון.”

“אהבה אומץ, אל תדמיי לעצור אש קשה זו, אלא תגשי אל פצעי, תשרף, תשרף.”

“אל תלכוד את עצמך בתוך קול הוּהוּ של ינשוף, שבו לילות עצובים מתמשכים דרך האפלה של כלב ציד”

“סוד השירה לעולם אינו מוסבר — הוא תמיד חדש. לא התקדמנו מעבר לפליאה גרידא על העדינות של המגע, ועל הנצחיות שהיא יורשת. בכל בית יש ילד שבמשחק גרידא משמיע אורקלים, ואינו יודע שהם כאלה. זה קל כמו נשימה. זה כמו כוח הכבידה הזה, המחזיק את היקום כולו יחד, ואף אחד אינו יודע מהו.”

“חיים בלי ספרים הם חיים צמאים, וחיים בלי שירה הם... כמו חיים בלי תמונות.”

“ישבתי בקופסה עם קירות מכל צד. לא גבוהה מדי. לא רחבה מדי. לחשוב. להרהר. להתפלל. להסתתר. ישבתי בקופסה ובכיתי.”

“כשיש רעש וצפיפות, יש סכנה; כשהכל שקט וטהור, יש רק טוהר, ואין דבר למלא את האוויר.”

“העומק שבו חושב האדם, כך גובהו של החשיבה.”

“דרקון גדל בקפיצות ובאופן ניכר, כמו צרות המצטברות במשקל רב. קומתו הולכת ומתנשאת מיום ליום, מטילה אימה ואימה עמוקה. שאגה משתקת הוא רוכש בעוד מחרטומו יורד גשם של אש לוהטת. הוא רואה אותך מתכווץ. את פחדך הוא מכיר. ובכל שעה גדל הסיוט. אלא אם כן תהרוג את הדרקון במהרה, צרותיך עלולות להפוך לאבדונך.”

“כשהייתי בן שתים־עשרה הייתי אובססיבי. הכול היה מין. לטינית הייתה מין. המילון נפתח מעצמו ב־meretrix, זונה. אפשר היה לחוש את המסתורין נודף מן המילה כמו מושק. Meretrix! זה לא היה המנסה-א-טייבל שלך, זה היה הבזק מכוכב אסור, וזה היה בכל מקום. היסטוריה הייתה מין, צרפתית הייתה מין, אמנות הייתה מין, התנ״ך, שירה, חברי־עט, משחקים, מוזיקה, הכול היה מין חוץ מביולוגיה, שכמובן הייתה מין אבל לא ממש מין, לא זו שהייתה סודית ונלהבת ורשעה וסקרמנט וכל הדברים שהיא אמורה הייתה להיות אבל לא יכלה להיות בעת ובעונה אחת - את זה קיבלתי בחדר הדוודים, ובסוף התברר שזה היה ביולוגיה אחרי הכול.”

“כנפיים יכולות לעוף רק כל עוד הציפור עפה הנשמה משחירה כשאתה לובש גלימת שקרים שעוות נר לבן בוכה על פתיל שניתן להציתו אנשים קנאים נשרפים כדי לגרום ללבך להרגיש חולה”

“נולד לתוך זה לתוך בתי חולים שהם כה יקרים עד שזול יותר למות לתוך עורכי דין שגובים כל כך הרבה שזול יותר להודות באשמה לתוך מדינה שבה בתי הכלא מלאים ובתי המשוגעים סגורים לתוך מקום שבו ההמונים מעלים טיפשים לגיבורי עושר...”

“מעל הקרחונים שביניהם אני רואה את זוהר הקיץ, ודרך ערמת השלג הפראית, את ניצני הוורדים החמים שמתחתיה.”

“אתה שואל כיצד אפשר להיות אב ואביך בו זמנית. תבין את זה, אך טוב יותר יהיה לחזות חלק מהתשובות, להיות אור ולהתגשם בחלום.”

“המתמטיקה הטהורה היא, בדרכה שלה, שירתם של רעיונות לוגיים.”

“הו, יהי ספריי אפוא הרהיטות והמבשרים האילמים של חזי המדבר; הם המתחננים לאהבה, ומצפים לגמול, יותר מאשר הלשון ההיא שהביעה יותר. הו, למד לקרוא את אשר כתב האהבה הדוממת: לשמוע בעיניים שייך לשנינותה הדקה של האהבה.”

“הצפייה שנשק יינתן למי שיש לו ריח רע היא סוד האדם הטיפש.”