בידוד חיים לבד עצמאות חיים עצמאיים חיים בודדים שלווה לבד חיים ללא חברים אינדיבידואליות חיים עצמאיים חיים בודדים חיים ללא זוגיות חיים עצמאיים חיים ללא תלות חיים עצמאיים חיים ללא משפחה חיים עצמאיים חיים ללא חברים קרובים חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה חיים עצמאיים חיים ללא קשרים חיים עצמאיים חיים ללא תלות חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה חברתית חיים עצמאיים חיים ללא קשרים רגשיים חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה רגשית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה חברתית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה משפחתית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה כלכלית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה חברתית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה רגשית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה חברתית חיים עצמאיים חיים ללא תמיכה רגשית חיים ללא תמיכה חברתית ח

“לכאורה הייתי קורבן של ההתבגרות, שלכאורה קורה לכולנו בשלב כזה או אחר. זה נמשך כבר די הרבה זמן, בלי שידעתי על כך. גיליתי שהתבגרות יכולה להיות הרבה דברים. מבחינתי, זה לא אומר שאני צריכה להפוך למישהי חדשה לגמרי ולהפסיק לאהוב את הדברים שאהבתי פעם. זה אומר שפשוט הוספתי עוד דברים לרשימה שלי. למשל, אני עדיין אובססיבית עד בלי די לעונת החורף, ואני עדיין מתחילה לתלות שרשראות של אורות בספטמבר. אני עדיין אוהבת נצנצים וקניות במכולת וחתולים ממש זקנים שהם נחמדים אלייך רק חצי מהזמן. אני עדיין אוהבת לכתוב ביומן שלי וללבוש שמלות כל הזמן ולהביט בנברשות. אבל יש כמה דברים חדשים שהתאהבתי בהם — הכול לא תואם. כיסאות לא תואמים, צבעים לא תואמים, אישיויות לא תואמות. אני אוהבת להתיז בשמים שנהגתי ללבוש כשהייתי בתיכון. זה מחזיר אותי לימים של ניסיון להשיג מקום חניה קרוב לבית הספר, ניסיון למשוך את תשומת הלב של שחקני כדורגל, וניסיון להבין איך להימנע מלעשות או לומר משהו לא מגניב, ולקוות בכל דקה של כל יום שיום אחד אולי תינתן לי הזדמנות לזכות בגראמי. או משהו מטורף ובלתי מושג כזה. ;) אני אוהבת בניינים ישנים עם הצבע שמתקלף מהקירות ואת הסיפורים של אבא שלי על הקולג'. אני אוהבת את החופש של לגור לבד, אבל אני גם אוהבת דברים שגורמים לי להרגיש בת שבע שוב. אז תמימות הייתה הנורמה, וספקנות הייתה שפה זרה, ואני פשוט חושבת שמדי פעם צריך צ'יפס ומילקשייק שוקולד ואמא. אני אוהבת לקחת ספר בישול, לעצום עיניים ולפתוח אותו בעמוד אקראי, ואז לנסות להכין את המתכון הזה. אהבתי את המעריצים שלי מהיום הראשון, אבל לאחרונה הם אמרו ועשו דברים שגורמים לי להרגיש שהם החברים שלי — יותר עכשיו מאי פעם. לעולם לא יעבור עליי יום בלי שאחשוב על הזיכרונות שלנו יחד.”