ריפוי

“שכח את העבר! הבט ישר קדימה בתקווה גדולה.”

“מה אם היית יכול לבחור יום אחד מחייך, והכול היה מפסיק להשתנות, כל יום היה דומה וניתן להשוואה לאותו יום אחד, תמיד היו איתך אותם אנשים? אם היית יכול לעשות את זה, היית עושה זאת? היית בוחר את היום הזה ועושה את הבחירה הזאת? אנחנו כמהים לכך שהדברים יפסיקו להשתנות, אנחנו מאחלים שהדברים לעולם לא ישתנו. אבל אם היינו מקבלים את מה שרצינו, יש כל כך הרבה דברים טובים יותר, שלעולם, לעולם לא היינו יודעים עליהם. כמובן, הדברים היו נשארים כפי שהיו באותו יום נפלא אחד, אבל אז לא היה שום דבר אחר שם בחוץ, לעולם. אז האם אתה יכול לזכור את היום הראשון שבו הכול באמת התחיל להשתנות? האם יש דבר שיכול להזכיר לך? שלי הוא ורד כחול, וזה הרגע שבו הכול התחיל להשתנות כי זה היום שבו התחלתי להאמין בדברים שמעולם לא האמנתי בהם קודם; היום שבו מצאתי שלושה ורדים כחולים. תחשוב על יום השינוי הראשון שלך, האם אתה יכול לזכור את כל הפסגות החדשות שאליהן התרוממת מאז אותו יום? את כל האנשים החדשים? את כל הדברים והזמנים הטובים יותר? האם היית זורק את כל הזמן הזה לפח? אני לא הייתי. במקום זאת, אני רוצה סוף סוף לקבל את כל הדברים שלא יכולתי לשנות, שהובילו לכך שאני נמצאת ממש כאן, ממש עכשיו. אולי כולנו נושאים בתוכנו יום אחד שאנחנו מאחלים שנוכל לשמור לנצח, משהו שקיווינו שלעולם לא ישתנה. הגיע הזמן לשחרר את היום הזה, ולהמריא.”

“עם תקווה, אפשר לשרוד כל זעזוע.”

“הלחץ נעלם עם המילה הראשונה שהעלה על הנייר. הוא חשב—בשעה שידו נעה במהירות—איזו עוצמה יש במילים; אחר כך, בעבור אלה ששמעו אותן, אבל תחילה בעבור זה שמצא אותן; כוח מרפא, פתרון, כמו פריצתו של מחסום. הוא חשב, אולי הסוד הבסיסי שהמדענים לא גילו, מעיין החיים הראשון, הוא מה שקורה כאשר מחשבה מקבלת צורה במילים.”

“קומי! קומי! קומי והאירי! יהי מסר המשיח של חיי הנצח ימלא את לבך באהבה נצחית, תקווה, אושר וחלומות חדשים.”

“שום דבר לא יכול למנוע ממך להיות מאושר מלבד עצמך. התמקד במחשבות חיוביות.”

“כל לב שבור צעק פעם אחת או אחרת: למה אינך יכול לראות מי אני באמת?”

“תקווה היא אמונה איתנה”

“התרגול של הסליחה הוא התרומה החשובה ביותר שלנו לריפוי העולם”

“אל תתייאש מקשיי החיים. עם תקווה ונחישות, תוכל לגבור על כל קושי.”

“והו, היא אכן נשברה. היא הסתירה זאת היטב, אבל רוס ידע מניסיון אישי שברגע שחיברת את השברים, גם אם יכולת להיראות שלם, לעולם לא היית ממש אותו הדבר כפי שהיית לפני הנפילה”

“האם ילכו שניים יחדיו, בלתי אם נועדו? עמוס ג׳:ג׳ האם האדם הזה שייך לחייך? מערכת יחסים רעילה היא כמו גפה עם נמק: אם לא תקטע אותה, הזיהום עלול להתפשט ולהרוג אותך. בלי האומץ לנתק את מה שמסרב להחלים, בסופו של דבר תאבד הרבה יותר. הצמיחה האישית שלך — ובמקרים מסוימים גם הריפוי שלך — תואץ רק אם תיצור מערכות יחסים עם האנשים הנכונים. אולי שמעת את הסיפור על העקרב שביקש מהצפרדע לשאת אותו מעבר לנהר כי הוא לא ידע לשחות. אני חושש שתעקוץ אותי, השיבה הצפרדע. העקרב חייך ברוגע ואמר, כמובן שלא. אם אעשה זאת, שנינו נטבע! אז הצפרדע הסכימה, והעקרב קפץ על גבה. ולא תאמינו: באמצע הנהר העקרב עקץ אותה! כשהם החלו לשקוע קוננה הצפרדע, הבטחת שלא תעקוץ אותי. למה עשית את זה? העקרב השיב, אני לא יכול אחרת. זה הטבע שלי! עד שאלוהים ישנה את טבעו של האדם האחר, יש לו הכוח להשפיע עליך ולהדביק אותך. למשל, כשמשהו בוער בך אבל אחרים לא, זה כמו לנסות לרקוד פוקסטרוט עם מישהו שיודע רק ואלס. בחרת את בן הזוג הלא נכון לריקוד! אל תיקשר למי שאינו שותף לערכים שלך ולמטרות שאלוהים נתן לך. יש נושאים שאפשר לתקן באמצעות ייעוץ, תפילה, הוראה והנהגה. אבל אי אפשר ללמד אדם לדאוג; אם לא אכפת לו, הוא יזהם את הסביבה שלך, יהרוג את התפוקה שלך, וישבור את הקצב שלך בתלונות בלתי פוסקות. לכן חשוב להתפלל ולשאול את אלוהים, האם האדם הזה שייך לחיי?”

“החיים האלה נועדו לאהוב, לשתף, ללמוד, לחייך, לדאוג, לסלוח, לצחוק, לחבק, לעזור, לרקוד, לתהות, להחלים, ואפילו לאהוב עוד יותר. אני בוחר לחיות את החיים כך. אני רוצה לחיות את חיי באופן כזה שכאשר אני קם מהמיטה בבוקר, השטן יגיד, לעזאזל, הוא קם!”

“המצוקה בוחנת את גבול כוחנו”

“אבי, היה לי לנחמה בזמנים האפלים האלה”

“היום שבו תגלה מי אתה הוא היום שבו תביט לאחור ותבין שמעולם לא היו אלה המילים, אלא דווקא המעשים שלך, שהגדירו אותך.”

“זמןית, אך קשה עד בלתי-תיאור, כאב זה מחיר הריפוי.”

“היה אמיתי. הייתי אמיתי. הייתי את עצמך, ללא קשר לעלות הנפשית. הכאב עובר, אך חרטה על חיים שנחיים בניסיון להיות גרסה מלאכותית של עצמך לא תעבור מעולם.”

“אומרים שהזמן מרפא את כל הפצעים, אבל זה מניח שמקור הצער הוא סופי”

“כשנפסיק לחפש אחר מישהו שיקיים אותנו, נמצא את השלמות בנו עצמנו.”