אושר

“אנושות לא מבקשת מאיתנו להיות שמחים. היא מבקשת רק מאיתנו להיות מבריקים בשבילה. תחילה השרדות, ואחר כך שמחה ככל שניתן לנהל אותה... לקח את העונג שאתם יכולים ליהנות מהפערים בעבודתכם, אך העבודה היא ראשונה, הלימוד ראשון, ניצחון הוא הכל, כי ללאו אין דבר.”

“ככל שאתה מתבגר, נעשה קשה יותר להרגיש מאה אחוז מאושר; אתה לומד את כל הדברים שיכולים להשתבש, אתה נעשה אמונותי לגבי פיתוי הגורל, לגבי הבאת אסון על חייך בכך שתרגיש בטעות טוב מדי יום אחד.”

“המחשבות שאתה חושב מגדירות את חייך שאתה חי. לכן חשוב מחשבות טובות כדי שיהיו לך חיים נהדרים.”

“אלוהים פועל למענך, למען אושרך ושלוותך הפנימית. לכן המשך קדימה באמונה, מתוך אמונה שהוא איתך ולמענך, כי הוא אכן כזה.”

“פעל על האפשרויות וההזדמנויות שלפניך. עתידך יהיה בהיר ומאושר, מה שלא תעשה.”

“חיי כשהוא עדיין איתך”

“אני נשמה שמחה ביותר.”

“הפץ חסד כדי לאמץ גדולות.”

“אהבה לכל אדם ללא תנאי אינה משמעה מתן לכל אדם את הזמן הבלתי-תנאי שלך. לפעמים, כדי לאהוב באהבה מלאה, עלינו לעולם לא לראות עוד את האדם הזה. גם זאת היא אהבה. זהו מתן לאדם את החופש להתקיים ולשמח, גם אם זה חייב להיות ללאך.”

“היי/היי שמח/י עם בן/בת הזוג של נשמתך”

“המכשול הגדול ביותר בדרך להצלחה הוא הפחד מכישלון.”

“אולי אתה משתקע במקום אחר, אולי אתה שמח, אבל מי שגזל ממך את הלב – לו הסמכות האחרונה.”

“אלוהים ברא יצורים בעלי רצון חופשי. פירוש הדבר יצורים שיכולים לנהוג שלא כשורה או כשורה. יש אנשים שחושבים שהם יכולים לדמיין יצור שהיה חופשי אך לא הייתה לו כל אפשרות לנהוג שלא כשורה, אבל אני איני יכול. אם דבר כלשהו חופשי להיות טוב, הוא גם חופשי להיות רע. והרצון החופשי הוא מה שהפך את הרוע לאפשרי. מדוע, אם כן, נתן להם אלוהים רצון חופשי? משום שרצון חופשי, אף שהוא הופך את הרוע לאפשרי, הוא גם הדבר היחיד שהופך כל אהבה או טוב או שמחה הראויים לשמם לאפשריים. עולם של אוטומטים - של יצורים שפעלו כמו מכונות - בקושי היה ראוי להיברא. האושר שאלוהים מתכנן ליצורים הגבוהים יותר שלו הוא האושר של להיות מאוחדים עמו ועם זה לזה, בחופשיות, מרצון, באקסטזה של אהבה ועונג, שלעומתה האהבה הסוחפת ביותר בין גבר לאישה בעולם הזה היא חלב ומים בלבד. ולשם כך הם חייבים להיות חופשיים. כמובן, אלוהים ידע מה יקרה אם ישתמשו בחירותם בדרך הלא נכונה: כנראה, הוא חשב שהסיכון כדאי. (...) אם אלוהים חושב שמצב המלחמה הזה ביקום הוא מחיר שכדאי לשלם בעבור הרצון החופשי — כלומר, בעבור יצירת עולם ממשי שבו יצורים יכולים לעשות טוב ממשי או לגרום נזק ממשי, ושמשהו בעל חשיבות ממשית יכול להתרחש, במקום עולם צעצוע שרק זז כשהוא מושך בחוטים — אזי אנו יכולים להניח שהוא אכן כדאי לשלם אותו.”

“זיעה מוקדמת מרכיבה הנאות מאוחרות”

“בימי קדם אנשים לא היו רק זכר או נקבה, אלא אחד משלושה טיפוסים: זכר/זכר, זכר/נקבה, או נקבה/נקבה. במילים אחרות, כל אדם הורכב מן המרכיבים של שני אנשים. כולם היו מרוצים מן הסידור הזה ומעולם לא ממש הקדישו לו מחשבה רבה. אבל אז אלוהים לקח סכין וחתך את כולם לשניים, ישר באמצע. כך שאחר כך העולם חולק רק לזכר ולנקבה, והתוצאה היא שאנשים מבלים את זמנם בריצה לכל עבר בניסיון לאתר את החצי השני החסר שלהם.”

“חלומות קטנים לא ייקחו אותך אל הירח. לכן חשוב בגדול והתחל לחלום בגדול בקרוב.”

“אתה יודע, פעם אחת ראיתי את טייגר ליד בור המים: היו לו האשכים הכי גדולים מכל חיה, והציפורניים הכי חדות, ושתי שיני קדמיות ארוכות כמו סכינים וחדות כמו להבים. ואמרתי לו, אחי טייגר, לך לשחות, אני אשמור לך על הביצים. הוא היה כל כך גאה בביצים שלו. אז הוא נכנס לבור המים לשחות, ואני שמתי לו את הביצים שלו, והשארתי לו את ביצי העכביש הקטנות שלי. ואז, אתה יודע מה עשיתי? ברחתי, מהר ככל שהרגליים שלי נשאו אותי. לא עצרתי עד שהגעתי לעיר הבאה, וראיתי שם את הקוף הזקן. אתה נראה נהדר, אננסי, אמר הקוף הזקן. אמרתי לו, אתה יודע מה כולם שרים שם בעיר ההיא? מה הם שרים? הוא שואל אותי. הם שרים את השיר הכי מצחיק, אמרתי לו. ואז עשיתי ריקוד, ואני שר, הביצים של טייגר, כן, אכלתי את הביצים של טייגר עכשיו אף אחד לא יעצור אותי לעולם אף אחד לא העמיד אותי מול הקיר השחור הגדול כי אכלתי את התעודות של טייגר אכלתי את הביצים של טייגר. הקוף הזקן צוחק עד שכמעט מתפוצץ, מחזיק את הצד שלו ורועד, ודורך במקום, ואז הוא מתחיל לשיר הביצים של טייגר, אכלתי את הביצים של טייגר, מצמיד את האצבעות שלו, מסתובב על שתי רגליו. זה שיר יפה, הוא אומר, אני הולך לשיר אותו לכל החברים שלי. תעשה את זה, אני אומר לו, ואני חוזר לבור המים. שם טייגר, ליד בור המים, הולך הלוך ושוב, עם הזנב שלו מצליף ומתנופף והאוזניים והפרווה על הצוואר שלו זקופות עד כמה שאפשר, והוא מנשך כל חרק שעובר עם שיני החרב הענקיות הישנות שלו, והעיניים שלו בוערות באש כתומה. הוא נראה מרושע ומפחיד וגדול, אבל בין הרגליים שלו משתלשלות הביצים הכי קטנות בשק האשכים הכי שחור, הכי מקומט, הכי קטן שראיתם מימיכם. היי, אננסי, הוא אומר, כשהוא רואה אותי. היית אמור לשמור על הביצים שלי בזמן שהלכתי לשחות. אבל כשיצאתי מבור השחייה, לא היה על שפת הגדה שום דבר חוץ מהביצים השחורות הקטנות והמצומקות והעלובות האלה שאני לובש. עשיתי כמיטב יכולתי, אני אומר לו, אבל אלה היו הקופים, הם עברו שם ואכלו לך את הביצים כולן, וכשנזפתי בהם, אז הם הורידו לי את הביצים הקטנות שלי. והייתי כל כך מתבייש שברחתי. אתה שקרן, אננסי, אומר טייגר. אני הולך לאכול לך את הכבד. אבל אז הוא שומע את הקופים באים מהעיר שלהם אל בור המים. תריסר קופים שמחים, מדלגים בשביל, מצקצקים באצבעותיהם ושרים בקול הכי חזק שיכלו לשיר, הביצים של טייגר, כן, אכלתי את הביצים של טייגר עכשיו אף אחד לא יעצור אותי לעולם אף אחד לא העמיד אותי מול הקיר השחור הגדול כי אכלתי את התעודות של טייגר אכלתי את הביצים של טייגר. וטייגר, הוא נוהם, והוא שואג והוא יוצא אל היער אחריהם, והקופים צווחים ורצים אל העצים הגבוהים ביותר. ואני מגרד את הביצים החדשות והיפות שלי, ואלוהים כמה טוב היה להן להשתלשל בין הרגליים הדקיקות שלי, ואני הולך הביתה. וגם היום טייגר ממשיך לרדוף אחרי קופים. אז תזכרו כולכם: רק כי אתם קטנים, זה לא אומר שאין לכם כוח.”

“להכיר את האדון הוא המתנה של חיים שלווים ושמחים”

“אדוני, אני מודה לך על מתנת החיים.”

“כדי להפוך את העולם הזה למקום טוב יותר לחיות בו, הפוך תחילה את עצמך לאדם טוב יותר.”