הכרת תודה

“אם תלמד להיות אסיר תודה ולחגוג כל יום, תשלוט בסוד החיים”

“הכרת תודה היא רוח הקיום הקדוש והחינני.”

“אדוני, אני מודה לך על ההשגחה בזמן הנכון”

“להתעסק בדברים יפים בחיים טוב יותר מאשר בדברים שליליים”

“אני אסירת תודה לאדון על ברכות פי מאה”

“מאגנוס זרק לקוף תאנה. הקוף לקח את התאנה." "הנה," אמר מאגנוס. "בואו נחשוב שהעניין סגור." הקוף התקדם, לועס באופן מאיים. "אני תוהה למדי מה אני עושה כאן. אתה יודע, אני נהנה מחיי העיר," העיר מאגנוס. "האורות המנצנצים, החברות המתמדת, הבידור הנוזלי. היעדרם של קופים פתאומיים." הוא התעלם מעצתה של ג'וליאנה ונסוג בצעד זריז, וגם זרק עוד חתיכת פרי. הקוף לא נפל בפח הפעם. הוא התקפל והשמיע נהמה רועמת, ומאגנוס נסוג עוד כמה צעדים ונכנס בעץ. מאגנוס התפרע עם הפגיעה, היה אסיר תודה לזמן קצר שאיש לא צפה בו וציפה ממנו להיות מכשף מתוחכם, וקוף הוטח היישר אל פניו. הוא צעק, הסתחרר, ודהר דרך יער הגשם. הוא אפילו לא חשב להפיל את הפרי. הוא נפל אחד אחד במפל בהיר בעודו רץ על נפשו מפני האיום הקופי. הוא שמע אותו דולק בעקבותיו וברח מהר יותר, עד שכל הפרי שלו אזל והוא רץ היישר לתוך רגנור. "היזהר!" נזף רגנור. הוא תיאר את הרפתקת הקופים הנוראה שלו פעמיים. "אבל כמובן שהיית צריך לסגת מיד מפני הזכר הדומיננטי," אמרה ג'וליאנה. "אתה אידיוט? יש לך מזל עצום שהוא הוסח מהתלישה של גרונך על ידי הפרי. הוא חשב שאתה מנסה לגנוב לו את הנקבות." "סלחי לי, אבל לא היה לנו זמן להחליף מידע אישי כזה," אמר מאגנוס. "לא יכולתי לדעת! יתר על כן, אני רוצה להבטיח לשניכם שלא עשיתי שום התקדמויות רומנטיות כלפי קופות נקבות." הוא עצר ועשה קריצה. "לא ממש ראיתי כאלה, אז אף פעם לא ניתנה לי ההזדמנות." רגנור נראה מלא חרטה על כל הבחירות שהובילו לכך שהוא נמצא במקום הזה, ובייחוד בחברה הזאת. אחר כך הוא התכופף ולחש, בשקט מספיק כדי שג'וליאנה לא תשמע ובאופן שהזכיר למאגנוס באורח מחריד את אויבו הקופי: "שכחת שאתה יכול לעשות קסם?" מאגנוס הקדיש רגע כדי להשליך מבט מזלזל מעבר לכתפו. "אני לא הולך להקסים קוף! באמת, רגנור. מה אתה חושב שאני?”

“בכל יום, כתבו פתק תודה.”

“אני שאפתן. אני מציב מטרות; לא מפני שאני כפוי טובה על מה שיש לי, אלא מפני שאני מרוצה ממי שאני. אני נהנה מן החוויה של התרוממות מעל המגבלות שאני תופס לעצמי וגילוי רמות חדשות של היכולות שלי.”

“אני חיה בכל יום בתוך תקווה שמחה.”

“הכרת תודה היא חיי שביעות הרצון”

“אלוהים אינו יוצר חיקויים, ולכן הוא עיצב אותך באופן טבעי. זו כפיות טובה לחלום על לבישת עצמי לא טבעי. אין לך זכות לזייף את תכנון האל!”

“מבחינה תרבותית, אם כי לא מבחינה תיאולוגית, אני נוצרייה. נולדתי פרוטסטנטית מן הזן האנגלו־סקסי הלבן. ואף שאני אכן אוהבת את אותו מורה גדול של שלום שנקרא ישו, ואף שאני אכן שומרת לעצמי את הזכות לשאול את עצמי במצבים קשים מסוימים מה אכן היה עושה הוא, איני יכולה לבלוע את אותו כלל קבוע אחד של הנצרות המתעקש כי המשיח הוא הדרך היחידה אל האל. אם לדייק, אם כן, איני יכולה לכנות את עצמי נוצרייה. רוב הנוצרים שאני מכירה מקבלים את רגשותיי בעניין זה בחסד ובפתיחות מחשבתית. מצד שני, רוב הנוצרים שאני מכירה אינם מדברים באופן נוקשה במיוחד. לאלה שכן מדברים (וחושבים) בנוקשות, כל מה שאני יכולה לעשות כאן הוא להביע את צערי על כל פגיעה ברגשות, וכעת להתפטר מענייניהם. באופן מסורתי, נעניתי למיסטיקנים הנשגבים של כל הדתות. תמיד נעניתי בהתרגשות עצורה לכל מי שאי־פעם אמר שאלוהים אינו שוכן בכתבי קודש דוגמטיים או בכס מלכות מרוחק בשמיים, אלא שוכן קרוב מאוד אלינו באמת — קרוב הרבה יותר מכפי שאנו יכולים לדמיין, נושם ממש דרך לבבותינו שלנו. אני נענית בהכרת תודה לכל מי שאי־פעם הפליג אל מרכזו של אותו לב, ושב אחר כך אל העולם עם דיווח עבור שארנו שאלוהים הוא חוויה של אהבה עילאית. בכל מסורת דתית על פני האדמה, תמיד היו קדושים מיסטיים ונשגבים המדווחים בדיוק על חוויה זו. למרבה הצער, רבים מהם סיימו את חייהם במעצר ונרצחו. ובכל זאת, אני רוחשת להם הערכה רבה מאוד. בסופו של דבר, מה שבאתי להאמין בו על אלוהים הוא פשוט. זה כך — פעם היה לי כלב ממש נהדר. היא באה מכלבייה. היא הייתה תערובת של בערך עשרה גזעים שונים, אבל נדמה היה שהיא ירשה את התכונות המשובחות ביותר של כולם. היא הייתה חומה. כשאנשים שאלו אותי, "איזה סוג של כלב זה?" תמיד נתתי את אותה תשובה: "זו כלבה חומה." בדומה לכך, כשעולה השאלה, "באיזה סוג של אלוהים את מאמינה?" תשובתי קלה: "אני מאמינה באל מופלא”

“התרופה המופלאה הזו, המשפרת את החיים ומעוררת אושר, שאכן הורגת באכזריות את אויביה—ניחשתם נכון—היא הכרת תודה.”

“ההצלחה היא שלך. בקש אותה, עמוד עליה, הילחם עליה ולך עליה. אחרי שתסיים, הודה עליה.”

“אלוהים הוא העוזר הגדול שלנו, המקלט, הספק והמגן שלנו.”

“הכרת תודה היא גישה מחויכת”

“המתנה המפוארת של שנה חדשה היא ברכה קדושה”

“לעולם אל תשכח להביע את תודתך על מתנת החיים.”

“תודה על כל מה שהוא נותן לך, כי הוא טוב בכל דבר.”

“היכן שלבך נמצא, שם מצוי ביתך היקר.”