“אמר אליו פעם: "האם גם אתה למדת את הסוד הזה מהנהר: שאין זמן?" פניו של ווסודבה נלאו בשמחה בהירה. "כן, סידהרתה," אמר. "זהו מה שאתה מתכוון, אולי: שהנהר בכל מקום בו הוא בו-זמנית, מקורו ובתוכו, בנהריה, במפלסים, במפרצים, בים, בהרים, בכל מקום בו הוא בו-זמנית, ושל הזמן הנוכחי בלבד יש לו, ולא צל העבר ולא צל העתיד?" "כן, זהו," אמר סידהרתה. "וכשלמדתי זאת, צפתי בחיי, והיו גם הם נהר, והנער סידהרתה היה רק נפרד מהגבר סידהרתה והזקן סידהרתה בצל, ולא בגוף אמיתי. גם גלגולי חייו הקודמים של סידהרתה לא היו עבר, ומותו ושובו לברמה לא היו עתיד. כלום היה, כלום יהיה; הכל קיים, הכל קיים ומתקיים עכשיו." דיבר סידהרתה בשעמום, עמוקות שמחה זו התענג”
הרמן הסה